ס"ע 28454-01-11.28 יולי 2014

רקע כללי

1. במכרז שפורסם על ידי הנתבעת לתפקיד מפקח (להלן: "מפקח") בחינוך המוכר שאינו רשמי (במגזר החרדי), נקבע תנאי סף – תואר אקדמי (להלן: "ההחלטה" ו/או "המכרז"). האם יש להכיר בתואר רב - סמיכה לרבנות - יורה יורה - כשקול לתואר אקדמי? האם ההחלטה של משרד החינוך, לקבוע תנאי סף - של תואר אקדמי - ולא להסתפק בתואר רב, פגומה ויש לבטלה? אלה הן השאלות שלהן נדרשנו בתובענה זו.

2. במשך שנים רבות, לא היה החינוך המוכר שאינו רשמי מפוקח במתכון ובהיקף שמקובל בחינוך הממלכתי. בעקבות עתירה לבג"צ, חויב משרד החינוך להקצות מפקחים נוספים. כדי לסבר את האוזן, נציין שעד שנת 2007, היו שני מפקחים שהופקדו על כלל מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור, שיועדו למגזר החרדי (להלן: "החינוך החרדי"). הוחלט להגדיל אפוא את מספר המפקחים בשלוש פעימות, בכל פעימה חמישה עשר תקנים. מדובר בהגדלה של מספר המפקחים בעשרות מונים לעומת מה שהיה לפנים.

3.הנתבעים פרסמו מכרז לתפקיד מפקח וקבעו בו כתנאי סף: תואר ראשון. קביעה זו שונה מהקביעה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי שבו נדרש כתנאי סף תואר שני לתפקיד מפקח. כן צוין במכרז כי מי שלו תואר ראשון, יידרש להשלים לימודים לתואר שני וכי השכלה תורנית תקנה עדיפות. לא די אפוא בסמיכה לרבנות. יצוין כי בעבר בהסדר פנימי שנעשה, סוכם שיראו סמיכה לרבנות כשקולה לתואר אקדמי. לא זו אף זו, סמיכה לרבנות מוכרת כשקולה לתואר אקדמי לעניין שכר בתחומים מסוימים.

4. התובעים 1 ו-3 הינם בעלי סמיכה לרבנות השייכים למגזר החרדי שהשלימו תואר אקדמי במשפטים, בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו. נתבעת מספר 2 הינה קליניקה שפועלת בקריה האקדמית אונו ועוסקת בזכויות אדם.

הנתבע 1 הינו שר החינוך, הנתבע 2 הינו נציב שירות המדינה.

במהלך הדיונים ביקש המרכז הרפורמי לדת ומדינה להצטרף ולהביע עמדתו כידיד בית המשפט, וניתנה לו רשות להגיש את עמדתו.

טענות הצדדים

5. לטענת התובעים, ההחלטה לקבוע כתנאי סף השכלה של תואר אקדמי, מפלה לרעה את המגזר החרדי, שחלק נכבד ממנו נמנע מלימודים אקדמיים משיקולים אידיאולוגיים. בכל אופן, לטענתם אי קבלת סמיכה לרבנות כשקולה לתואר אקדמי, יש בה פגיעה והשפלה. תואר רב שקול בחשיבותו לפחות לתואר אקדמי ונדרשים כישורים אינטלקטואליים העולים על אלה הנדרשים לצורך השגת תואר אקדמי. תואר רב הינו רלוונטי לצורך התפקיד ובוודאי יש להעדיפו על פני תואר כללי, כאשר התובעים ציינו לימודים כלליים כמו תואר בלימודי סין וכיוצא בזה. עוד טענו, כי ההחלטה לקבוע כתנאי סף תואר אקדמי שינתה את המצב שהיה קודם לכן, בו הוכר תואר רב כשקול לתואר אקדמי וניתן היה להתקבל לתפקיד מפקח עם תואר רב בלבד. ההחלטה לשנות ולא להסתפק בתואר רב, נתקבלה בלי שהייתה לה תשתית עובדתית מספקת ולא נאספו נתונים נדרשים לקבלתה וכן לא נערך ונבחן משקלם של הנתונים השונים. בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, ההחלטה פגומה ובטלה. עוד טענו כי לא התקיימה היוועצות כנדרש ואף נפל פגם בהפעלת שיקול הדעת. בכל אופן, ההחלטה לוקה בחוסר מידתיות, בין היתר, בשל כך שלא נבחנו חלופות שפגיעתם פחותה. ההחלטה פוגעת במגזר החרדי כקבוצה. בהחלטה יש פגיעה בחופש העיסוק ובשוויון.

6. לטענת הנתבעים נתונה להם הפררוגטיבה לקבוע את תנאי הסף במכרז. בית הדין אינו מחליף את שיקול הדעת של הרשות המוסמכת – הנתבעים – בשיקול דעתו. בית הדין יתערב בהחלטה רק בנסיבות חריגות ומיוחדות – כאשר יש עילת התערבות על פי המשפט המנהלי. במקרה זה לא נפל פגם המצדיק התערבות בית הדין. באשר לטענות לפיהן לא היו נתונים מספיקים בפני הרשות המוסמכת הרי שאין לטענה בסיס עובדתי. ענין זה נשקל ונבחן על ידי הגורמים המוסמכים. בכל אופן אין חובת היוועצות סטטוטורית ומנכ"ל משרד החינוך שקיבל את ההחלטה, מוסמך היה לקבלה על יסוד החומר שהיה בפניו וכך עשה. דווקא בשל המיוחדות של המגזר החרדי, הסתפקו בתנאי סף של תואר ראשון חלף תואר שני, שנקבע למפקחים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. כך נעשה בשים לב למיוחדותו וצרכיו השל המגזר החרדי.

לגופו של ענין קביעת תואר אקדמי כתנאי סף הינה חלק מהמגמה לאקדמיזציה בשירות הציבורי. לא זו אף זו ההחלטה מצויה בתוך מתחם הסבירות. ההחלטה הינה מידתית ומתבקשת מדרישות תפקיד הפיקוח ומתכלית החקיקה הקובעת את הפיקוח על החינוך. לימודי התואר הראשון כוללים עידוד לחשיבה ביקורתית וחשיפה למגוון של גישות ודעות שונות וכן פיתוח כתיבה ומחקר ברמה גבוהה. מה שאין כן במבחני סמיכה לרבנות שאינם דורשים דווקא יכולות כתיבה או הבעת ביקורת. מדובר בכלים שרלוונטיים לתפקיד המפקח כמי שבוחן את איכויות הלמידה בבית הספר. ההחלטה אינה פוגעת בשוויון והלכה למעשה נגשו למכרזים שפורסמו מועמדים רבים מאוד שעונים על תנאי הסף. העניין האחרון מצביע על כי יש רבים במגזר החרדי העונים על תנאי הסף וכי אין הפלייה קבוצתית של המגזר החרדי.