ס"ע 25954-10-10.21 אוגוסט 2014

1.בפני בקשת התובע לאפשר לו להגיש תחשיב מתוקן של הפרשי השעות הנוספות המגיעים לו, לטענתו, מהנתבעת והם נשוא המחלוקת בתביעה זו.

הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימה שמיעת עדותו של התובע.

לטענת התובע, התחשיב המקורי שהוגש על ידו נערך על יסוד חישוב שעות נוספות לפי בסיס חודשי, היינו, שעות העולות על 186 שעות בחודש, בעוד שיש לחשב את השעות הנוספות על בסיס יומי.

לטענתו, במקרה של עובד אחר שתבע את הנתבעת, הורה בית הדין לתובע שם להגיש תחשיב מתוקן במסגרת פסק דין חלקי שניתן, ואין מניעה גם במקרה שבפנינו מלהתיר הגשת התחשיב בשלב זה.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, שני הצדדים הגישו את התחשיבים מטעמם מזה זמן, בהיותם מיוצגים ועוד טרם נשמעו הראיות בתיק.

אין הצדקה להתיר הגשת תחשיב מתוקן בשלב זה.

עוד טוענת הנתבעת, כי התחשיב מבוסס על נתונים עובדתיים של עבודה בשעות "רגילות" ו"נוספות" מידי יום, עובדות שאין באפשרותה כעת לחקור את התובע עליהן.

3.בכתב התביעה ובתחשיב הראשון שהגיש התובע, הסתמך הוא על רישום שעות ב"כרטיס עבודה" (ת/2).

כרטיסי העבודה צורפו גם לתצהיר עדותו הראשית.

לאחר הגשת התצהיר הגיש התובע גם צילומי טכוגרף וכן דוחות נסיעות (ת/3).

התחשיב המתוקן מבוסס, לטענתו, על הכרטיסיות שהוגשו כבר לבית הדין.