ס"ע 25172-08-11 אידלצ'וק נ' בן בסט

1.התובעת עבדה כארבע שנים במכבסה בבעלות הנתבע, עד שהתפטרה.

2.בתובענה זו נתבעו פיצויי פיטורים, תוספת ותק מכח צו ההרחבה בענף מכבסות הקיטור, פדיון חופשה, דמי גמולים לפנסיה ודמי חגים.

המחלוקת העובדתית המרכזית בין הצדדים היא אם בנסיבות התפטרותה של התובעת, היא זכאית לפיצויי פיטורים.

בנוסף, מתעוררות בהליך שתי מחלוקות משפטיות מרכזיות. האחת, תחולת צו ההרחבה בענף מכבסות הקיטור. השניה – זכאות התובעת לפדיון חופשה, נוכח טענת הנתבע כי מדי חודש ועל פי בקשתה, שולם לתובעת פדיון יום חופשה אחד.

3.כרקע עובדתי נציין את העובדות הבאות:

א.התובעת עבדה במכבסה של הנתבע החל מיום 1.8.06 ועד יום 10.10.10.

ב.למעט בתחילת עבודתה, ברוב התקופה התובעת עבדה לבדה במכבסה, לצד הנתבע או במקביל לעבודתו שם.

ג.עובר לסיום עבודתה, שכרה השעתי של התובעת עמד על 23 ש"ח.

ד.התובעת עבדה במשרה חלקית, כשש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע (ממוצע שעות העבודה היומיות בשנה האחרונה, על פי תלושי השכר, עמד על 5.5 שעות עבדוה ביום).

ה.אין חולק כי הנתבע דרש שהתובעת תעזוב את המכבסה לפני שהשלימה את יום העבודה, בשתי פעמים שונות במהלך יחסי העבודה בין הצדדים. באחת הפעמים, הנתבע שילם לתובעת את שכרה המלא בגין אותו יום, ובפעם השניה – לא.

ו.ביום 24.8.10 התובעת שלחה לנתבע את המכתב הבא (נספח ת/3 לתצהיר התובעת - (בנוסח שאינו חתום, ככל הנראה הודפס שוב מהמחשב) ונספח 5 לתצהיר הנתבע, בנוסח חתום על ידי התובעת):

"לאסי,

הנדון: קבלת פיטורין ו/א לחילופין הודעה מראש על הפסקת עבודה