ס"ע 25130-01-15

1.ראשית יצוין כי בשל טעות לא הועלתה במועד למתן החלטה תגובת הנתבעת שהוגשה לבקשה לתיקון כתב התביעה שהגיש התובע על דרך של צירוף נתבעים ומכאן העיכוב במתן ההחלטה ויש להצר על כך.

2.בתאריך 21.9.15 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת נתבעים. במסגרת בקשתו טען כי לאחרונה נתגלה לתובע מידע חדש באשר לפעילות העסקית של הנתבעת כאשר תרגילי ההטעיה בהן נוקטת הנתבעת הביאו להגשת הבקשה רק בשלב זה לאחר קיום דיון מוקדם בתיק ולאחר שניתן צו לתצהירים. אלא שבמסגרת מספר תביעות שניהל ב"כ התובע כנגד הנתבעת נחתמו הסכמי פשרה אותם לא קיימה הנתבעת ואלה הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת מצהירה כי לא יעלה בידיה לקיים את אותם הסכמים לא כל שכן פסק דין שיינתן לרבות במסגרת תיק זה. התנהלות הנתבעת עולה כדי חוסר תום לב משווע תרמית והונאה ויש לתת עליה את הדעת ועל כן יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות נוכח השימוש לרעה בו על ידי בעלי המניות בדרך של הפקת תלושי שכר פיקטיביים ככל הנראה על מנת להונות את הרשויות. לאחר הגשת הבקשה הגיש התובע הודעה משלימה במסגרתה ציין כי במסגרת תיקים נוספים שהתנהלו כנגד הנתבעת ניתנו כבר מספר פסקי דין בהם נקבע כי התקבלו טענות עובדי הנתבעת באשר להוצאת תלושי שכר פיקטיביים על ידי הנתבעת.

3.ביום ה-25.10.15 הגישה הנתבעת תגובתה לבקשה במסגרתה טענה כי יש לדחות הבקשה. במסגרת תגובתה טענה הנתבעת כי בעלי מניות הנתבעת לא הודו בשום שלב של דיונים שהתנהלו במסגרת תיקים אחרים כי הנתבעת אינה פעילה, כאשר בשל נסיבות שונות נקלעה הנתבעת למצב שבו נאלצה להקטין פעילותה ומטבע הדברים האמור גרם להקטנת תזרים כספי ועל כן טרם עלה בידי הנתבעת לשלם את פסקי הדין שנפסקו כנגדה אך בכוונתה המלאה לעשות כן. עוד הוסיפה הנתבעת אין הגיון בניהול הליכי סרק ככל שבכוונת הנתבעת שלא לקיים את פסקי הדין הניתנים בעניינה.

4.בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, רשאי ומוסמך בית הדין לצרף נתבע נוסף כמבוקש וזאת אם מצא כי צירופו נועד לפתור באופן מלא ושלם וביעילות את המחלוקת בין התובע לבין הנתבע המקורי. מטרת התקנה (תקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה) והפרשנות שניתנה לה על ידי הפסיקה היא למנוע ככל האפשר כי יתקבל פסק דין אשר יסיים את המשפט באופן פורמלי, אך לא יעביר את המחלוקת מן העולם.

5.עוד נקבע בפסיקה כי אף אם קיים ספק לעצם קיומה של מחלוקת בין התובע לנתבע הנוסף שמבקשים לצרף, הרי שמוטב לצרף את הצד הנוסף ולוּ רק בשל העובדה כי אי צירופו יכול ויגרום לפגיעה במי מהצדדים. בנוסף על כל אלו קבעה הפסיקה כי לבית הדין שיקול דעת אף משיקולים של יעילות הדיון ולשם הכרעה בכל השאלות הכרוכות בתובענה באשר לקבלת החלטה באם לצרף נתבע נוסף, או לאו.

6.בענייננו, השאלה מתעוררת בתיק דנא האם לאור התנהלות הנתבעת יש מקום להרמת מסך ההתאגדות כנגד בעלי הנתבעת באופן המצדיק חיובם האישי. בתמיכה לטענתו צרף התובע פסקי דין שניתנו בעניינה של הנתבעת המעידים על הוצאת תלושי שכר פיקטיביים על ידי הנתבעת, די באמור לדידי על מנת להוות ראשית ראייה המצדיקה בשלב זה צירוף בעלי המניות לשם בירור השאלה באם יש או אין מקום לחייבם באופן אישי. אומנם ערה אני לעובדה כי השאלה באם גם בעניינו של התובע במסגרת תיק זה הוצאו על ידי הנתבעת תלושי שכר פיקטיביים הינה שאלה הטעונה הוכחה אך פסקי הדין כאמור יש בהם כדי להוות ראשית ראייה המצדיקה בשלב זה הוספת הנתבעים וזאת בטרם החל דיון הוכחות בתיק.

7.מעצם ספק זה יש לצרף את בעלי המניות כנתבעים נוספים. צירופם, הגם שיכול ויאריך את התהליכים בתיק הינו הכרחי לניהול התביעה באופן יעיל וסופי ויגרום בסופו של יום להכרעה כוללת בשאלות הכרוכות בתובענה זו.

8.על כן, כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק.