ס"ע 23541-09-15

בפניי בקשת התובע לתיקון כתב התביעה על ידי תיקון השכר החודשי ולהעמידו מעתה ע"ס 7,500 ₪ במקום 5,000 ₪ כפי שנטען בכתב התביעה המקורי ועל יסוד האמור לתקן גם את חישוב הרכיבים בסעיף 11 לכתב התביעה.

התובע טוען כי כתב התביעה המקורי שהוגש מטעמו מבוסס על שכר חודשי של 5,000 ₪ כפי שמופיע בתלושי השכר כשבפועל, הנתבעת שילמה לתובע שכר חודשי בסך של 7,500 ₪ נטו.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת טוענת כי תיקון כתב התביעה בא לעולם לצורך "ניפוח" התביעה ועל מנת ליצור עמדת פתיחה טובה יותר.

כתב התביעה המקורי הוגש באמצעות האיגוד המקצועי של ההסתדרות הכללית החדשה.

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

כך דרך כלל, וכך בענייננו. השלב בו מצוי ההליך עודנו שלב מקדמי (התיק קבוע לישיבת גישור ביום 06.03.16), המתאים לתיקון כתב התביעה ואין בכך משום פגיעה בהגנת הנתבעת.

אי לכך, בשים לב לשלב בו מצוי התיק, ולמגמת בתי הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות על מנת לאפשר לתובע יומו בבית הדין ובכדי שהתמונה המלאה של הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים תהיה בפני בית הדין, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

המזכירות תקלוט את כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה מיום 09.02.16 לתיקיית כתבי טענות בתיק, ותבחן קיומם של הפרשי אגרה.