ס"ע 23228-08-10.28 דרעי נ' תנובה ואח'

התובע, מר אבי דרעי, הועסק על ידי הנתבעת 1 (להלן: "תנובה") החל מיום 1.11.2000 כעובד זמני. לתובע הוענק מעמד של "עובד קבוע" בחודש 8/07.

בתביעה שלפנינו מבקש התובע כי בית הדין יקבע כי התובע היה זכאי למעמד של "עובד קבוע" מחודש 11/05, במלאת חמש שנים להעסקתו, ולחייב את תנובה לשלם לו הפרשי זכויות שונות הנובעות מכך, בסך 159,836.14 ₪.

תביעת התובע מבוססת על הוראות בהסכם קיבוצי מיום 1.11.2000, בהן נקבע כי התקופה המכסימלית שבה יוכל עובד לשהות במעמד של "עובד זמני", תהיה חמש שנים. עוד נקבע בהסכם הקיבוצי מיום 1.11.2000, כי עם תום תקופת הזמניות, יהפוך עובד במעמד זמני לעובד קבוע בתנובה, על כל המשתמע מכך לעניין תנאי עובדתו ומעמדו, ללא צורך בכל אקט נוסף.

תנובה התגוננה מפני תביעת התובע בטענה לפיה בהסכם קיבוצי מיום 26.6.05, אשר נחתם לפני מלאת חמש שנות העסקה לתובע, הסכימו תנובה וההסתדרות הכללית החדשה על הארכת תקופת הזמניות של העובדים הזמניים.

בהחלטת כב' נשיאת בית הדין מיום 8.12.11, צורפה ההסתדרות הכללית החדשה כצד נוסף להליך, ובמסגרת טענותיו בהליך, העלה התובע טענות נגד ההסתדרות בדבר ייצוג בלתי הוגן, חריגה מסמכות ופגיעה בזכויות מוקנות.

העובדות

התובע התקבל לעבודה בתנובה ביום 1.11.2000 כעובד זמני בהתאם להסכם קיבוצי בין תנובה לבין ההסתדרות הכללית החדשה מיום 22.6.2000. מדובר בהסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת החל מיום 1.5.00, שתכליתו להסדיר תנאי עבודתם של העובדים הזמניים בתנובה בתנאים של "דור ב'", לאור הסכמת תנובה לדון בהקצאת זכויות לעובדי תנובה ברכוש תנובה. במסגרת ההסכם הקיבוצי נקבע בסעיפים 6-7:

"6. התקופה המכסימלית, שבה יוכל עובד לשהות במעמד של "עובד זמני" (להלן: "תקופת הזמניות"9, תהיה חמש (5) שנים.

מבלי לפחת מן האמור לעיל, תהא ההנהלה רשאית לקצר את תקופת הזמניות לעובד זה או אחר ולהעסיקו במעמד של "עובד קבוע", על פי שיקול דעתה וכמקובל כיום בהעברה מהעסקה במעמד זמני להעסקה במעמד קבוע, תוך הודעה לועד העובדים.

7. עם תום תקופת הזמניות (המלאה, דהיינו חמש שנות העסקה, או החלקית – במקרה של קיצור תקופת הזמניות כנ"ל), יהפוך עובד במעמד זמני לעובד קבוע בתנובה, על כל המשתמע מכך לענין תנאי עבודתו ומעמדו, ללא צורך באקט נוסף".