ס"ע 22764-06-10 חבר נ' מדינת ישראל הרשות הארצית לכבאות והצלה

רקע וטענות הצדדים

1.התובע, יליד 1952, שימש כמפקד איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה (להלן: "האיגוד"), עד שנפתחה חקירה פלילית כנגדו. תביעתו זו הינה להשבת סך של 56,473₪, השווה לשכר שקיבל התובע במהלך חודשים 1-2/2008, במהלכם הורחק בצו ממקום עבודתו. סכום זה, קוזז ממשכורת 7/2010. לטענת התובע, הקיזוז נעשה שלא כדין. כן דורש התובע פיצויי הלנת שכר החודשים 3-5/2010 בהם היה מושעה וכן השבת חפציו האישיים אשר נותרו ברשות האיגוד. המדובר בעיקר באוספים שאסף התובע במהלך שנות עבודתו כגון דגמים מוקטנים של מכוניות כיבוי ממדינות בעולם, אלבומים וקטעי עיתונות.

2.התביעה הוגשה במקור בתאריך 13.6.2010 כנגד האיגוד, לתשלום שכר בגין תקופת השעיה שמיום 24.3.2010 ועד ליום 13.6.2010. כתב ההגנה בתיק הוגש לאחר שנתקבלה החלטת בית הדין למשמעת על השעיית התובע למן יום 14.3.2008 ולאחר ששולם למפרע במשכורת חודש 7/2010 השכר הנתבע. בכתב ההגנה הועלתה טענה כי יש לקזז מהשכר הנתבע את שכר חודשים 1-2/2008 כיוון ששולם לתובע בזמנו ביתר. בפועל, כבר בוצע קיזוז זה על ידי האיגוד באותה המשכורת. לאחר דיון מוקדם, תיקן התובע את כתב התביעה. כתב התביעה המתוקן כלל את הסעדים המפורטים לעיל וכן השבת סך של 2,319 ₪ בגין שווי חיוב מכשיר סלולרי, אשר קוזז אף הוא ממשכורת 7/2010. בסיכומיו, ויתר התובע על רכיב זה.

3.במהלך הזמן בו התנהל הליך זה, נעשו מספר ניסיונות להביא את הצדדים לפשרה והדיון בתיק התעכב לעיתים על מנת לאפשר לצדדים ליישב את המחלוקות מחוץ לכותלי בית הדין. ביום 10.10.2012 אף ניתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו הצדדים בהמלצת בית הדין (במותב בהרכב שונה), אשר היה מותנה באישור הגורמים המוסמכים מטעם האיגוד. פסק הדין בוטל משהחליטו גורמים אלו שלא לאשר את ההסדר זאת מהטעם שבינתיים הורשע התובע, בת"פ 92/08 (הודעה מיום 30.10.2012). גם בהמשך ולאחר הגשת הסיכומים בתיק, קיווינו לכך כי התיק יסתיים ללא צורך בהכרעה שיפוטית. אולם משאפסו הסיכויים לכך (ראו הודעת התובע בתיק אחר שמתנהל בין הצדדים 46987-01-13, מיום 12.6.2014), ניתן פסק דין זה.

עוד תצוין הערת ב"כ הנתבעת בסיכומה ולפיה במהלך הזמן שבו התנהל התיק "עבר" האיגוד, כמו שאר איגודי הכבאות בארץ לרשות הארצית לכבאות והצלה ועל כן נכנסה מדינת ישראל לנעליו. מדינת ישאל הינה, אם כן, הנתבעת בתיק, תחת האיגוד, אשר אינו עוד אישיות משפטית. לצורך הנוחות, נוסיף לנקוט בפסק דין זה בשם "האיגוד".

4.בתיק הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ע"י התובע עצמו וכן מטעם הגב' אדלה חבר - אשת התובע, הגב' רחל שם טוב - מי שהייתה בזמנים הרלוונטיים מזכירת האיגוד ומנהלת לשכתו וכן של מר פרג'י סרוסי, גמלאי האיגוד. תצהירי עדים אלו הוגשו לעניין התביעה להשבת חפציו האישיים של התובע. מטעם הנתבע הוגש תצהיר מאיר (ברק) ואקנין - חשב השכר של האיגוד וכן של מר שחר צאירי - מי שמילא את מקומו של התובע כמפקד האיגוד מעת שהורחק ועד 3/2008 ואשר משמש היום כמפקד האיגוד. העדים נחקרו על תצהיריהם בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 2.6.2013.

5.אלו העובדות הרלוונטיות לענייננו, בעיקר בכל הקשור לתביעת התובע בנושא קיזוז שלא כדין ופיצוי הלנה, כפי שהן עולות מטענות הצדדים ומהראיות שלפנינו. יצוין כי העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת:

• התובע שימש בתפקיד מפקד האיגוד מאז שנת 1990 ועד שנת 2008. כנגד התובע נפתחה חקירה פלילית וביום 7.1.2008 הוא נעצר ושהה במעצר עד ליום 13.1.2008, אז שוחרר לביתו בתנאים מגבילים. ההחלטות בעניין אותם תנאים מגבילים לא הובאו לפנינו אולם אין מחלוקת כי בין השאר הוצא לתובע "צו הרחקה" ממקום עבודתו.

   

• בחודשים 1-2/2008 שולם שכרו של התובע כרגיל. הצדדים אינם חלוקים לגבי העובדה כי הסכום שקוזז משקף את השכר ששולם לתובע בחודשים אלו. בחודשים 3-5/2008 שולם לתובע שכר מלא על חשבון חופשה צבורה. מאז חודש 6/2008, בו שולמו לתובע דמי הבראה ועד לחודש 3/2010, לא שולם לתובע שכר ולא הונפקו לו תלושי שכר.