ס"ע 22502-05-11 עייתה נ' אורוז שרותים בע"מ

פתיח

1. לפנינו תביעתו של מר עומר הייב עייתה (להלן: התובע), נגד אורוז שרותים בע"מ (להלן: הנתבעת או החברה), לתשלומים שונים: פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, תשלום עבור חופשה שלטענתו נכפתה עליו, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע, פיצוי בגין נזק לא ממוני, תוספת עבודת לילה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, דמי חגים, ופיצויי הלנה. הנתבעת, מנגד, טוענת כי התובע אינו זכאי לסכומים שתבע.

    

2. ייאמר מייד - התביעה נדחתה; להלן יפורטו עיקרי העובדות הרלבנטיות לענייננו, כפי שהוכחו, וטענות הצדדים, ואחר כך נדון ברכיבי התביעה, כסדרם.

    

   העובדות ותמצית טענות הצדדים

3. הנתבעת היא חברת הובלה, לאיסוף אשפה עירוני, העוסקת בפינוי אשפה ומיחזורה.

    

4. ביום 1.11.04 החל התובע לעבוד בחברה, כנהג משאית לאיסוף אשפה, על גבי משאית שסופקה לו על ידי החברה. התובע הוא שבחר את עובדי הצוות שעבדו עמו, ובהם בנו סאמי (להלן: סאמי או הבן), וניהל את הצוות [חקירת התובע: עמ' 5, ש' 12-7; עמ' 9, ש' 12-9].

   כמו כן, התובע הוא שמילא את דו"חות הנוכחות עבורו ועבור עובדי צוותו, בכתב ידו, והעבירם לידי הנתבעת; על בסיס דו"חות אלה שולם שכרם של עובדי הצוות [חקירת התובע: עמ' 5 ש' 14-13; חקירת סאמי: עמ' 11, ש' 18].

   בדו"חות הנוכחות הללו, ציין התובע, כי עבד מדי יום, למעט שבת, 8 שעות [דו"חות נוכחות חלקיים (לשנת 2009 וחלק משנת 2010) - ת/1, נספח ז'; נ/1, נספח א'].

    

5. התובע עבד 6 ימי עבודה בשבוע, והצדדים חלוקים בנוגע למספר שעות העבודה שביצע ומתכונתן:

   על פי גרסת התובע - הוא עבד במהלך הלילות, החל ממוצאי שבת, מהשעה 22:30 בלילה ועד 10:00 בבוקר למחרת, בסה"כ 11.5 שעות עבודה קבועות ביום. לטענתו, בשעה 22:30 הוא יצא מביתו בכפר טובא, הגיע לעבודה בבית ג'אן או חורפיש בשעה 23:20, לערך, ועבודת פינוי האשפה נמשכה עד 7:00. ב-7:00 יצא לכפר כנא לפריקת האשפה, אחר כך שטף את המשאית וחזר לכפר טובא בשעה 10:00. בתצהירו, הוסיף התובע, כי במהלך עבודתו היו תקופות רצופות בהן לאחר מספר שעות מנוחה בביתו, כבר חזר להמשך העבודה מהשעה 13:00 עד השעה 24:00, וחוזר חלילה.