פסק דין 22424-07-09

עניינה של תובענה זו בשאלה, האם זכאי התובע, מר סעיד כנעאן (להלן: התובע), לזכויות שונות מתחום משפט העבודה - בגין תקופת עבודתו בנתבעת, מפעל מתכת חניתה בע"מ (להלן: הנתבעת ו/או החברה), ונסיבות הפסקתה: פיצוי על פיטורים שלא כדין - לטענתו; גמול "שעות נוספות" - בארץ ובחו"ל; פדיון חופשה; ופיצויים מוגדלים, כמו שניתנו לעובדים בהסכם קיבוצי.

פתיח

1. נכריע תחילה בשאלת נסיבות פיטורי התובע, ולאחר מכן נבחן את הזכויות הכספיות השונות, כפי שנתבעו.

   נבהיר כבר עתה, כי סעדים שהתובע לא תבע או לא כימת בתביעתו, מראש, כגון: פיצוי על "העדר שימוע" ועל "נזק לא ממוני" - אך, דרש אותם בסיכומיו - לא ייענו. התובע ביקש להסתמך על מקרים בהם בית-דין פסק פיצוי כספי, על אף שלא נתבע, ברם, צודקת הנתבעת בטענתה, כי היה זה עת נתבע סעד של השבה לעבודה, שנדחה, ותחת זאת, פסק בית-הדין, מיוזמתו, סעד כספי חלופי; בעוד שהתביעה שלפנינו כולה עוסקת בפיצוי כספי, שהתובע סבר שמגיע לו עקב הנסיבות בהן הסתיימו יחסי העבודה, ומכאן - שהיה עליו להידרש לכל סוגי הפיצוי הראוי - לדעתו - ולכמתם, מלכתחילה. במיוחד כך, כאשר בא-כח התובע הצהיר, מפורשות: "אנחנו לא תובעים פיצוי על העדר שימוע, אבל עובדתית הנושא עלה בכתב התביעה" [עמ' 37, ש' 16], משמע - ויתרו על סעד כזה.

    

   עובדות

2. בדיון המוקדם הוסכמו מספר עובדות [עמ' 1, ש' 11 ואילך]. לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, לרבות סיכומי תשובה מטעם התובע, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן - אנו קובעים את העובדות הרלבנטיות, כדלקמן:

   • הנתבעת הינה חברה בע"מ, אשר עיקר עיסוקה בייצור כלי חיתוך לתעשיית העיבוד השבבי, לצרכי ייצוא ולצרכי השוק המקומי;

   • ביום 1.3.83 החל התובע לעבוד בשרות הנתבעת, כעובד חודשי, בתפקיד איש מכירות של מוצרי החברה במזרח הרחוק;

   • מתחילת עבודתו בנתבעת הועסק התובע בתנאי ההסכם הקיבוצי - שחל בה, ככלל, על עובדי הייצור - וזאת, עד ליום 31.12.03;

   • החל מיום 1.1.04 המשיך התובע לעבוד בחברה על-פי הסכם עבודה אישי, כפי שהועסקו בנתבעת מרבית העובדים, שאינם עובדי ייצור (עובדי מחקר ופיתוח, עובדי ההנהלה ואנשי המכירות) [הסכם העבודה האישי - תצהירו, ת/1, נספח ג' (להלן: ההסכם האישי)];