ס"ע 22289-03-14 פרזון נ' טועמיה בע"מ ואח'

המבקש/התובע הגיש כנגד הנתבעות תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה וזכויות סוצילאיות נוספות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעות וסיומה.

כתב התביעה נעדר פירוט לגבי נסיבות העסקתו בנתבעות וסיומה. כל שנטען בכתב התביעה כי התובע עבד אצל הנתבעות בתקופה מ- 17.05.12 ועד לסוף חודש יוני 2013, עת פוטר מהעבודה.

הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה שהגישה כי התובע הועסק ברשותה עד ליום 01.04.13 עת מכרה את העסק לנתבעת 2, וזאת טרם השלים התובע שנת עבודה מלא אצלה. הנתבעת 1 טענה כי התובע בחר להמשיך לעבוד באותו עסק באמצעות הנתבעת 2 וככל שפוטר מהעבודה הוא לא פוטר על ידה.

הנתבעת 2, טענה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי בינה לבין הנתבעת 1 נחתם ביום 21.03.13 הסכם למכירת העסק בו עבד התובע. כשהחזקה בעסק והבעלות בו תועבר לידיה ביום 01.04.13. הנתבעת 2 טענה כי בינה לבין הנתבעת 1 הוסכם כי היא (הנתבעת 2) לא תהא אחראית על עובדי הנתבעת 1 עד למועד העברת העסק אליה.

עוד התברר כי בתאריך 27.06.13 נחתם הסכם נוסף בין הנתבעות, מכוחו הוחזר העסק לבעלות הנתבעת 1. הנתבעת 2 טענה כי התובע פוטר על ידי הנתבעת 1, לאחר שהעסק הוחזר אליה מכוח ההסכם השני.

בדיון המקדמי שהתקיים בפניי ביום 18.01.15 טען ב"כ הנתבעת 1 כי בעת החזרת העסק לנתבעת 1 התובע היה כבר מחוץ לעבודה מאחר ופוטר על ידי הנתבעת 2 וכי אין לה ידיעה כלשהי לגבי נסיבות סיום העסקתו.