ס"ע 22137-02-12

1. ישיבת הוכחות בהליך זה נועדה להיום בבוקר. בשעות אחר הצהריים של יום 14.4.2016 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסכם פשרה שנוסחו צורף להודעה ושלו ביקשו ליתן תוקף של פסק דין. עם זאת נותרו הצדדים חלוקים בשאלת הוצאות המשפט. בעניין אחרון זה ביקשו לטעון בעל-פה ולבקשתם נעתרתי.

2. טענות הצדדים בשאלת הוצאות המשפט נשמעו אפוא הבוקר והכרעתי בעניין תובא מטה.

3. אולם קודם לכן ובראש ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים.

4. הסכם הפשרה מסומן "א" ומהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

5. אשר להוצאות המשפט – התובע הפנה בעניין זה לפסיקת בית המשפט העליון ממנה עולה כי יש לפסוק הוצאות ריאליות שיביאו בחשבון את דרך ניהול ההליך על ידי הצדדים, את עמדתם לעניין הדין המהותי ושלא יפחתו משכר טרחה מינימאלי. התובע עמד על השתלשלות העניין עובר להגשת התביעה, על ההליך בבית הדין ועל העובדה שמרבית תביעתו התקבלה וזאת רק ערב הליך ההוכחות.

המדינה מצדה עמדה על נכונותה להגיע להסדר פשרה, לפנים משורת הדין, ועל אף עמדתה העקרונית. על כך שנחסכו מהתובע ומבית הדין הליך הוכחות והגשת סיכומים ועל כך שבעת פסיקת הוצאות יש להביא בחשבון כי עסקינן בכספי ציבור.

על אמות המידה בבוא בית הדין לפסוק הוצאות משפט עמד בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר, בעניין ע"ע (ארצי) 15070-09-12 ירונה מרנין – אס.ג'י.די הנדסה בע"מ (28.10.13) ובעניין ע"ע (ארצי) 48431-02-11 חננאל – אינטרפריס פרטנרס אינטרנשיונל לימיטד (15.9.14) ופסק כי אחד השיקולים המרכזיים והחשובים אותו על בית הדין להביא בחשבון בעת פסיקת הוצאות בהליך הוא התנהלות הצדדים בהליך. בהקשר זה דעתי היא, כי צריכה לשקול העובדה שבית הדין נתן שני (!) פסקי דין המוחקים את התביעה בשל אי קיום אחר החלטותיו (ראו: פסקי הדין מן הימים 31.12.2013 ו – 15.11.2014) ואשר בסופו של יום בוטלו. אולם גרמו לבזבוז זמן שיפוטי יקר מנשוא. מן העבר השני צודק התובע כי יש להביא בחשבון גם את עיתוי ההגעה להסכם ואת העובדה שבסופו של יום מרבית תביעתו התקבלה. אף על פי כן, לא מצאתי טעם המצדיק לחרוג במקרה זה מסכומי ההוצאות שנהוג לפסוק בבית הדין בשגרה בהליכים ממין אלה.

הנה כי כן ולאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין הריני קובעת כי המדינה תישא בהוצאות ובשכר טרחת בא כוח התובע בסכום כולל של 6,500 ₪. לא ישולמו ההוצאות ושכר הטרחה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ו, (17 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.