ס"ע 22016-01-12.10 נובמבר 2014

העובדות הצריכות לעניין

1. הנתבעת הינה חברה פרטית, העוסקת בפיתוח פתרונות תוכנה חדשניים בתחום עיבוד עסקאות פיננסיות, לרבות מתן ייעוץ מקצועי בתחום החיוב וכיו"ב.

2. ביום 21.12.2005 חתם התובע על הסכם עבודה עם הנתבעת (להלן: "ההסכם הראשון") וביום 25.12.2005 החל לעבוד בתפקיד תכניתן. בתחילת שנת 2010 חתם התובע על הסכם עבודה נוסף, אשר שינה את תנאי העסקתו, נושא תאריך 25.12.2005 (להלן: "ההסכם השני").

3. ביום 24.8.2010 זומן התובע לשיחה עם מנכ"ל הנתבעת ובה הודיע לו האחרון כי בשל קשיים הכלכליים אלי נקלעה הנתבעת, היא נאלצת לקצץ את משרתו בשיעור של 50%. למחרת, נשלח לתובע מכתב אשר כותרתו "סיכום שיחה מיום 24.8.2010" בו נתבקש התובע להעביר את החלטתו בעניין קיצוץ משרתו.

4. במענה למכתב זה, השיב התובע ביום 1.9.2010 כי המדובר בהרעה מוחשית בתנאי עבודתו אשר הוא אינו מסכים לקבלה. עוד הוסיף כי ככל שלא תתוקן הרעה זו, הוא יאלץ להתפטר בדין מפוטר.

5. ביום 7.9.2010 השיבה הנתבעת לתובע כי היא אינה יכולה להמשיך ולהעסיקו במשרה מלאה ועל כן היא מקבלת את הודעתו על התפטרות. עוד ציינה כי בתום תקופת ההודעה המוקדמת (30.9.2010) הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים ויתר הזכויות המגיעות לו על פי חוק. בנוסף, לבקשתו של התובע ניתן לו מכתב המלצה.

6. ביום 21.11.2010 פנה התובע לנתבעת במכתב והתריע כי טרם שולמו לו הסכומים להם זכאי. במכתבה, מיום 2.12.2010, דחתה הנתבעת את טענותיו וציינה כי שולמו לו מלוא זכויותיו בקשר עם עבודתו בחברה.

7. לטענת התובע, ההסכם היחיד המחייב בין הצדדים הוא ההסכם הראשון, זאת מאחר ו"נכפה" עליו לחתום על ההסכם השני כאשר הוצג בפניו מצג לפיו אין שוני בין השניים למעט סעיף השכר המגלם בתוכו גמול שעות נוספות. בנוסף, הנתבעת סירבה לתת לו עותק מההסכם השני לעיון ולהתייעצות ודרשה ממנו לחתום על ההסכם עוד באותו היום.

8. עוד טען, כי בפועל פעלה הנתבעת בהתאם לכתוב בהסכם הראשון ביחס לגובה השכר, מועדי ההפרשות לביטוח מנהלים וקרן השתלמות וכיו"ב ואף לאחר היכנסו לתוקף של ההסכם השני, המשיכה לבצע תשלומים אלו בהתאם להוראותיו של ההסכם הראשון.