ס"ע 21682-10-12

1.התובע עבד כנהג הסעות אצל הנתבעים, במשך כשנה, עד שסיים את עבודתו בנסיבות השנויות במחלוקת.

לטענת התובע, פוטר סמוך לאחר שהשלים שנת עבודה אחת, ואילו לטענת הנתבעים – התובע התפטר סמוך לפני שהשלים שנת עבודה אחת. על בסיס המחלוקת בשאלת נסיבות הפסקת העבודה ומועד ניתוק היחסים, מתעוררת שאלת זכאותו של התובע להפרשי שכר, פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון הבראה.

רכיב תביעה עיקרי ומשמעותי נוסף הוא תביעה לתמורת עבודה בשעות נוספות (מעל 150 אלף ש"ח). כאשר בעניין זה אין מחלוקת כי התובע עבד במתכונת של הסעות בוקר, צהריים וערב, אך הצדדים חלוקים לגבי מספר השעות המדויק.

בנוסף, נתבעו פדיון חופשה, דמי גמולים לפנסיה, החזר ניכויים מהשכר וכן פיצוי כללי בגין התנהלות בחוסר תום לב.

2.רקע עובדתי

א. הנתבעת מס' 1 היא עסק להסעות, בבעלותו של הנתבע מס' 2 (להלן – הנתבע).

ב.התובע החל לעבוד כנהג הסעות ביום 24.7.11.

ג.עם תחילת עבודתו, הצדדים חתמו על חוזה עבודה והתובע חתם על מסמכים שונים, בכללם טופס נהלי עבודה, טופס בדבר שעות עבודה ומנוחה, הצהרה ביחס לעבירות תנועה, הצהרת בריאות, הצהרת בעל רישיון נהיגה, פירוט תקנות בנוגע לאוטובוס זעיר ציבורי, טופס התחייבות, טופס נהלי התנהגות ובטיחות והשתתפות עצמית עקב אחריות לתאונת דרכים (המסמכים צורפו לתצהיר הנתבע).

ד.על פי חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, התובע היה זכאי לשכר חודשי בסך 8,000 ש"ח נטו. בפועל, על פי תלושי השכר של התובע, בחודשים אוגוסט וספטמבר 2011 התובע קיבל 7,000 שח נטו ורק מחודש אוקטובר 2011, שולם לו השכר על פי החוזה.

ה.על פי תלושי השכר, לתובע לא שולמו דמי חופשה או פדיון חופשה. גם לא שולמו לו דמי הבראה והוא גם לא בוטח בביטוח פנסיוני.

ו.אין חולק שאמו של התובע נפטרה ביום 27.6.12 (תעודת פטירה צורפה לכתב התביעה). הצדדים חלוקים בשאלה אם התובע התפטר עוד קודם לכן, ביום 24.6.12, או שיש לקבל את גרסת התובע, לפיה לאחר שקם מהשבעה על אמו, ביקש לחזור לעבודה, אך לא נענה עד שפוטר.

3.ההליך והעדויות

א.הנתבעים ועדיהם לא התייצבו לישיבת הוכחות שנקבעה ליום 17.2.14. על כן חויבו בהוצאות התובע, אם כי המועד לתשלום ההוצאות נדחה לסיום ההליך, נוכח נסיבות אישיות שפקדו את ב"כ הנתבעים ובגינן לא היתה התייצבות (החלטות מיום 17.2.14 ומיום 18.3.14).

ב.התובע העיד כבעל דין ועד יחיד מטעמו וכן נשמעו עדויות הנתבע, גיסו – מר אמיר אמיגה, סדרן העבודה בעסק (להלן – אמיגה) וכן מר דוד מלכה, מנהל המשרד בעסק (להלן – מלכה).

ג.בהתייחס לעדויות בעלי הדין עצמם – התובע והנתבע, יש לציין כי אף עדות לא הותירה רושם מהימן במיוחד. כך למשל, עדותו של התובע לגבי הקורות אותו בעבודה, בבוקר בו נודע לו על פטירת אמו, לא התיישבה עם המתואר בתצהירו. משהופנה לפער בין הגרסאות, התרגז אך לא מסר הסבר לבלבול בין הגרסאות (עמוד 6 לפרוטוקול, שורה 20 עד עמוד 7, שורה 20 ובמיוחד שורה 8 בעמוד 7). ר' גם תשובותיו המתחמקות בעמוד 8, שורות 5-7.

גם עדות הנתבע אינה מעוררת רושם מהימן. טענות רבות נטענו בעלמא, הנתבע לא ידע להסביר פרטים מתלושי השכר וגלגל את הדברים אל רוה"ח (עמוד 10 לפרוטוקול).