ס"ע 21275-05-15

לפניי בקשת הנתבע לסלק את התביעה נגדו על הסף (להלן: "הבקשה לסילוק על הסף") ובקשת התובע להוסיף את חברת פירות אלפסי בע"מ ח.פ. 512920844 כנתבעת נוספת לכתב התביעה (להלן: "הבקשה להוספת נתבעת").

לאחר עיון בבקשות, בתגובות ובכל יתר המסמכים המצויים בתיק בית הדין מצאתי מקום לדחות את הבקשה לסילוק על הסף ולקבל את הבקשה להוספת נתבעת. להלן אפרט טעמיי.

הבקשה לסילוק על הסף

טענות הצדדים

הנתבע טוען שיש לסלק את התביעה נגדו על הסף בשל היעדר יריבות, שכן התובע הועסק, לכאורה, ע"י חברת אלפסי פירות בע"מ (להלן: "החברה") אשר הנתבע הינו מנהל ובעל המניות בה. נטען כי התביעה אינה מגלה עילה כנגד הנתבע וכי הוגשה תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לתמיכה בטענתו מצרף הנתבע, בין השאר, תלושי שכר שהונפקו ע"ש החברה ועל גביהם חתימת התובע וכן מסמך בחתימת התובע אשר מבקש לקבל לידיו במזומן את שכרו, מאת החברה.

התובע, אשר מתנגד לבקשה, טוען כי הנתבע עצמו שימש כמעסיקו בפועל, כי לא ידע שהועסק, לכאורה, ע"י החברה, לא קיבל במשך תקופת עבודתו את תלושי השכר וכל התנהלותו, הן במשך תקופת העבודה והן לאחר סיומה בוצעה מול הנתבע עצמו, שעה שזה האחרון לא טען קודם לכן לחוסר יריבות או להיעדר עילה נגדו.

דיון והכרעה

בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת סעד של סילוק על הסף הינו צעד קיצוני, הננקט בבתי הדין לעבודה במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נגד משה כהן, ( 13/2/08); דב"ע מז/3-15 אפנר נגד מפעלי הדסה לנוער (לא פורסם); דב"י יא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נגד אברהם כלפון, פד"ע כב 518).

בית הדין יעדיף תמיד את בירור המחלוקת לגופה וסילוק התביעה על הסף ייעשה רק במקרים קיצוניים ובלית ברירה. במידה וקיימת אפשרות – ולו קלושה – שהתובע יזכה לקבל מהנתבע הרלבנטי את הסעד שנתבע, אין נועלים בפניו את דלתות בית הדין (דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז' 3, 14; עתירה לבג"ץ נדחתה: בג"ץ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ו- 126 אח' נ' בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו ואח', פ"ד מט(1)573, 590-586).