ס"ע 21247-10-13 עמאשה נ' דה קרינה תעשיות מזון בע"מ

 1.לפניי תביעה בה עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת ופדיון דמי מחלה.

2.יצוין כי על אף האמור בסיכומי התשובה מטעם התובע מיום 10/2/13, מפרוטוקול הישיבה מיום 21/1/14, לא עולה כי הוסכם על מחיקת הסעד של פדיון ימי מחלה. יחד עם זאת, התובע הבהיר, הן בסיכומיו והן בסיכומי התשובה מטעמו, כי הסעדים היחידים אותם הוא מבקש במסגרת התביעה דנן הינם פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

מכאן, בית הדין רואה בתובע כמי שאינו עומד על הסעד של פדיון דמי מחלה (הגם שאין בסיס שבדין לסעד זה), כך שהמחלוקת היחידה אשר תוכרע במסגרת פסק דין זה, הינה בשאלה האם התובע פוטר או התפטר? וכפועל יוצא, האם הוא זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת?

3.התובע החל לעבוד אצל הנתבעת, במפעל לייצור שוקולד ודברי מזון אחרים, ביום 1/4/10 וסיים את עבודתו בחודש 7/12.

4.התובע היה עובד שעתי לפי תעריף של 25 ₪ לשעה, והשכר הקובע שלו עמד על סך של 3,854 ₪ .

נסיבות הפסקת יחסי העבודה בין הצדדים

5.נטל ההוכחה לזכאות לתמורת הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים רובץ על התובע. ההלכה הפסוקה קובעת כי היסוד לקביעת קיומם של פיטורים או התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי, שאינו משתמע לשתי פנים, לכוונתו להביא את יחסי העבודה לסיום (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המל"ח – דוד שיינין, פד"ע כ"ב 271). היינו, מעשה או דיבור אשר הביא לסיום יחסי העבודה חייב להיות ברור וחד משמעי.

6.עוד נקבע כי בבוא בית הדין לבחון מי הביא את יחסי העבודה לידי סיום, יש לתת את הדעת למכלול העובדות הרלוונטיות, ואין ללמוד מקטע דברים אלא מהתמונה כולה (דב"ע ל/3-18 נח בנצילוביץ – "אתא" בע"מ פד"ע ב 41).

7.גרסת התובע לגבי נסיבות הפסקת העבודה