נאזק מטר נ' סטיב וייז

האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים מכוח תקנה 12(ט) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 ("התקנה"). זו השאלה העומדת להכרעה בתביעה זו.

התובעת התפטרה מעבודתה אצל הנתבע לאחר למעלה מ- 17 שנות עבודה מיום 1.5.98 ועד לסוף יוני 2015. לטענתה, הייתה ההתפטרות בנסיבות בהן רואים אותה כפיטורים בהתאם לתקנה ומשכך היא זכאית לפיצויים מלאים. הנתבע חולק על כך ולא שילם פיצויי פיטורים כלל.

התביעה הוגשה בחודש פברואר 2016, בתיק התקיים דיון מוקדם ושמיעת הראיות נקבעה בדרך של הגשת תיקי מוצגים וחקירות ראשיות ונגדיות. דיון הוכחות התקיים בפני ביום 18.1.17. מטעם התובעת העידו היא ובן זוגה ומטעם הנתבע העיד הוא בעצמו. הצדדים הגישו סיכומים כתובים כאשר סיכומי הנתבע הוגשו ביום 27.3.17. אפשרתי לתובעת להשיב לסיכומים, אולם משלא הוגשה תשובה במועד מובאת הכרעה זו בלעדיה.

התקנה קובעת כי: "רואים התפטרותו של עובד לפי פסקה (3) לסעיף 8 לחוק כפיטורים, אם התפטר מעבודתו והעתיק מקום מגוריו עקב הצטרפותו לבן זוגו העובר למקום עבודה אחר ולמקום מגורים אחר בישראל, הנמצאים לפחות ארבעים קילומטרים ממקום מגוריו הקודם, ובלבד שמקום מגוריו החדש של העובד רחוק יותר ממקום עבודתו ממקום מגוריו הקודם ושהעובד גר שישה חודשים לפחות במקום מגוריו החדש".

אקדים ואומר כי ניסיתי, במגבלות הזמן והעניין, להתחקות אחר תכלית התקנה הנ"ל.

חוק פיצויי פיטורים בסעיף 8 (3) לו, מסמיך את מחוקק המשנה לקבוע בתקנות מקרים בהם ייראו פיטורים כהתפטרות. לאור זאת תוקנה תקנה 12 על סעיפי המשנה השונים לה. עיון בחלופות השונות של תקנה 12 מעלה כי ככלל המדובר במקרים בהם המדינה רואה אינטרס לאומי כלשהו בהעתקת מקום המגורים או שהמעבר נובע כתוצאה מהיות בן הזוג עובד בשירות הציבור אשר המעבר נכפה עליו באופן זה או אחר.

ניתן לחלוק על ההצדקה שבהטלת נטל התשלום על כתפי המעסיק במקרים כאלו, אולם נראה כי התכלית והרציונל ברורים: העמדת האינטרס הלאומי (מבחינת סוג היישוב אליו ככל הנראה המדינה מעוניינת לעודד מעבר) או טובתו של (עובד) הציבור, בראש.

לטעמי- תקנה 12 (ט), הרלוונטית לענייננו, אינה חולקת את אותה תכלית. בעניינה של תקנה 12 (ט) מבקש המחוקק להתערב בשיקולי כדאיות אשר בתוך התא המשפחתי ותכלית החקיקה בנקודה זו עמומה.

שהלוא, בהנחה שקיימים מצבים רבים בהם עובד מתפטר ואינו זכאי לפיצויי פיטורים (אדרבא- זהו להלכה הכלל) הרי שכל עובד העומד בפני החלטה כזאת, עורך לעצמו שיקולי כדאיות.