ס"ע 1874-02-16

לפני בקשה להורות על מחיקת התביעה נגד הנתבע 2 על הסף.

לאחר שעיינתי בכלל טענות הצדדים באתי לכלל המסקנות הבאות:

הכלל הוא כי סילוקה של תביעה על הסף יעשה רק במקרים נדירים, שכן בתי המשפט בכלל, ובית הדין לעבודה בפרט- יעדיפו בירור המחלוקת לגופה באופן שתנתן לתובע האפשרות להוכיח תביעתו.

במקרה דנן, אכן, אין טענה של ממש , ולכל הפחות לא טענה ראויה, לקיומם של יחסי עובד ומעסיק בין התובע לבין הנתבע 2.

אשר לטענה להרמת מסך ההתאגדות- התנאים להרמת מסך ההתאגדות קבועים בסעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט-1999. הטענות העולות מכתב התביעה נדמות לכאורה, בשלב זה, ככאלה שקשה יהיה לבסס על גביהן עילה כלפי נתבע 2, ולענין זה יוזכר כי לא די להראות הונאה , אלא יש להצביע על כך ששמוש במסך ההתאגדות נועד לממש הונאה זו . עם זאת אין לומר כי הטענות להונאה בתלושי שכר, אין להן, ולו סיכוי קלוש, להתקבל, ואולי אף להצדיק הרמת המסך.

על כן יעדיף בית הדין להמנע מסילוק התביעה על הסף.

ערה אני לקושי העולה מתוך סעיף 5 לתגובת התובע שממנה משתמע כי למעשה הסיבה האמיתית לצירופו של נתבע 2 לכתב התביעה הוא הרצון להבטיח מקור לגביית סכומים ככל שיפסקו. זו כשלעצמה ודאי אינה יכולה להוות טעם לצירוף הנתבע 2 ובית הדין אף רואה בחומרה רבה התנהלות לפיה ישמש כ"בן ערובה" . נוכח האמור, וככל שיתברר בסופו של הליך, כי אכן לא היתה כל הצדקה להגשת התביעה כנגד הנתבע 2, יוטלו על התובע הוצאות משמעותיות ביותר בגין כך.

לאור עמידתו של התובע על השארת כתב התביעה כפי שהוא על כנו, ונוכח האמור מעלה , הבקשה נדחית. כתב הגנת הנתבע 2 יוגש במקביל להגשת כתב הגנת נתבעת 1.

הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון עם סיום ההליך ובהתחשב בתוצאותיו.