ס"ע 17539-01-16

ביום 7/11/16 התקיים דיון קדם משפט והתובע עתר לחייב את הנתבעים בהוצאות הן בגין אי התייצבות הנתבע 2 לדיון והן בגין אי ביצוע ההוראה בדבר העברת תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמם במועד שנקבע בהודעת מזכירות לה תוקף החלטה שיפוטית. הנתבעים התנגדו לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין זה כפי שנרשמו בפרוטוקול נחה דעתי כי אין זה המקרה המצדיק חיוב בהוצאות, ואסביר.

לגבי אי המצאת תצהיר גילוי מסמכים במועד - אין מחלוקת כי גם התובע לא פעל לפי ההחלטה בהודעת מזכירות והעביר לצד שכנגד את תצהירו ימים ספורים טרם פגרת סוכות ולא 45 ימים לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק. לטעמי, קיים טעם לפגם בכך שבעל דין שאינו ממלא בעצמו אחר החלטות בית הדין עותר לחיובו של בעל הדין שכנגד בהוצאות בגין מחדל דומה. אוסיף, כי ממילא לא נותרו לדיון שאלות הכרוכות בגילוי מסמכים כך שלא נוצר עיכוב בהליך, מה גם שלטענת הנתבעים ביקשו לתת מענה שלם לדרישות התובע לגילוי ספציפי מה שהצריך זמן נוסף. מסיבות אלה איני סבורה שיש לחייב את הנתבעים בהוצאות בנוגע למחדל האמור.

אשר לנושא אי התייצבות הנתבע 2 לדיון – צודק התובע כי הנתבע 2 נדרש לקיים את החלטות בית הדין וכל עוד הוא צד להליך עליו להתייצב לדיון בהתאם להחלטה הקובעת כי בעלי הדין יתייצבו לדיוני קדם משפט. אמנם קיימת סמכות לחייב בהוצאות, אלא שיש לשקול האם מוצדק לעשות כן ומה נפקות המחדל שבגינו מבוקש החיוב. לטעמי, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לתקופת העסקתו של התובע , ולא מצאתי כי נפגעה האפשרות לקיים דיון יעיל וממצה בשאלות הכרוכות בכך עקב היעדרו של הנתבע 2. כך בפרט כאשר התייצב לדיון נציג מטעם הנתבעת 1 שבקיא בפרטי הסכסוך, ובפועל כפי שעולה מהפרוטוקול התנהל דיון לגופו של עניין. לכן, לא מצאתי בנסיבות העניין לחייב בהוצאות הגם שיש להביע מורת רוח מהעובדה כי הנתבע 2 עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון מבלי לעתור לקבלת רשות לעשות כן.

בדיון שהתקיים טענה ב"כ הנתבעים, כי היא עותרת למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבע 2 כאשר טענות בנושא הועלו בכתב ההגנה אך לא הוגשה בקשה נפרדת.

בית הדין מסב את תשומת לב הנתבעים לכך שהיה עליהם להגיש בקשות מקדמיות עד 60 יום לפני הדיון ועוד מורה הודעת המזכירות לה כאמור תוקף של החלטה, כי צד שלא יעמוד בהוראות עלול להיות מחויב בהוצאות.

ככל שבשלב זה מבקשים הנתבעים שתינתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, בקשה שהיה ראוי להגישה יחד כבקשה נפרדת בד בבד עם הגשת כתב ההגנה ולמצער 60 ימים טרם הדיון, בית הדין ישקול בחיוב פסיקת הוצאות כנגד הנתבעים רק בגין הגשת בקשה זו בעיתוי כאמור, שכן הדבר כרוך בעיכוב התיק. זאת משום שנדרש להעביר את הבקשה למותב מוסמך לדון בה וכל עוד בקשה זו תלויה ועומדת אין אפשרות להעביר את התיק להוכחות.

בטרם אורה על העברת הבקשה בהתאם, דבר שכאמור יגרור עיכוב הליך זה, יודיעו הנתבעים האם הם עומדים על הבקשה.

הודעה תוגש עד 15/11/16 .