ס"ע 17521-08-11 חברת בן עמי שאול גינון והשקיה בע"מ נ' נאור הלל

בפנינו בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת ביום 8.10.13 (להלן – "הבקשה" ו/או "פסק הדין" בהתאמה) במעמד צד אחד.

במסגרת פסק הדין חוייבה המבקשת בתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה והפרשות לקרן פנסיה. זאת על יסוד כתב התביעה ועדות המשיב בפני בית הדין לפיה הוא התפטר בשל מחלת הפטיטיס C אשר בה לקה שמנעה ממנו לעבוד כגנן. המשיב העיד כי במהלך התקופה בה נעדר מעבודתו, עובר להודעת ההתפטרות, הוא שוחח מספר פעמים עם המנהל והבעלים של המבקשת מר בן עמי (להלן – מר בן עמי) והסביר לו את מצבו הרפואי. לגרסת המשיב, בשיחות אלה לא הציע לו מר בן עמי תעסוקה חלופית במבקשת התואמת את מגבלותיו. בנסיבות אלה, ביום 20.8.08, מסר המשיב אפוא הודעת התפטרות, בצירוף מכתבו של רופא תעסוקתי מיום 6.7.08 אשר מצא כי המשיב אינו מסוגל להמשיך בעבודתו.

ביום 12.11.13 הוגשה הבקשה הנתמכת בתצהירו של מר בן עמי, המשמש כאמור מנהל המבקשת וכן בתצהירו של מר חאג' יחיא אשר שימש כמנהל עבודה בכיר במבקשת. בתצהירו, התייחס מר בן עמי בתמציתיות לאי ההופעה של נציג מוסמך מטעם המבקשת לדיון כמו גם לטענות הגנה של המבקשת.

אשר לעניין הראשון - הסביר מר בן עמי בתצהירו, כי במועד הדיון בו ניתן פסק הדין הבמקשת לא הייתה מיוצגת וכי זו הסיבה העיקרית למחדלים בהתנהלותה. עוד נטען כי בשל נסיבות כגון: עומס עבודה רב, מצב בריאותי לקוי של מר בן עמי ואף נסיבות טרגיות ואישיות שפקדו את מנהלת המשרד במבקשת, נותרה המבקשת בלא ייצוג משפטי זמן רב. מה שהוביל לפגיעה בניהול תקין של ההליך מטעמה.

לבקשה צורף כאמור גם תצהירו של מר חאג' יחיא, במסגרתו נכתב כי הוא התבקש להגיע לבית הדין בבוקר הדיון במטרה לבקש דחייה של מועד הדיון. זאת ולא מעבר לכך. עוד נטען כי דבריו שנאמרו במהלך הדיון על מנת להסביר את אי התייצבותו של נציג מוסמך מטעם המבקשת לדיון שנקבע, לא הובנו כהלכה.

אשר לסיכויי התביעה ולטענות ההגנה שבפי המבקשת מסר מר בן עמי בתצהירו, כי המשיב התפטר מעבודתו במבקשת, ללא הודעה מוקדמת ומבלי ליתן למבקשת אפשרות להעסיקו בתפקיד חלופי. יתרה מכך, לגרסת מר בן עמי, הוא שוחח מספר פעמים עם המשיב בזמן שזה שהה בביתו בחופשת מחלה והציע לו תפקידים אחרים במבקשת התואמים את מצבו הרפואי. אולם, המשיב סיכל לדבריו כל ניסיון להחזירו לעבודה במבקשת ולא שיתף פעולה עם הנכונות לשבצו בתפקיד אחר. אשר על כן, ובלית ברירה לטענתו, פנתה המבקשת במכתב ישירות לרופא תעסוקתי של המשיב וזאת על מנת ללמוד על מצבו הבריאותי של המשיב ועל יכולתו לחזור לעבודה בתפקיד אחר, אולם ניסיון זה לא צלח.

אשר ליתר רכיביו של פסק הדין, טענה המבקשת, כי אין להחיל את ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות על יחסי העבודה שבין הצדדים. שכן, עיקר פעילותה הינו בעבודות פיתוח ותשתיות ולא בעבודות גננות. משכך – המשיב זכאי לתשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה לפי צו הרחבה בעניין פנסיה חובה בלבד.

לעניין דמי הבראה, טענה המבקשת, כי דמי הבראה לשנת 2007 שולמו למשיב במלואם ואילו לגבי שנת 2008 טענה כי המשיב עבד עד לחודש יולי כאשר המבקשת נהגה לשלם את דמי ההבראה בסוף השנה.

במסגרת בקשתה אף טענה המבקשת טענת קיזוז בגין חלף הודעה מוקדמת.