ס"ע 17314-10-13

1.התובע, נתין אריתריאה, עבד אצל הנתבעת, בעלת שלוש חנויות מכולת, מיום 2012 ועד התפטרותו שנכנסה לתוקף ביום 9.6.13.

2.בתביעה שלפנינו נתבעו הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, דמי גמולים לפנסיה, החזר הוצאות נסיעה, פיצויי פיטורים, פדיון הבראה, פדיון חופשה ודמי חגים.

הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה שכנגד, לפיצוי בגין גניבת סחורה, החזר הלוואות שהתובע קיבל ולא השיב והחזר שכר בגין שעות בהן עבד במקומות אחרים, אך דיווח שעבד אצל הנתבעת.

3.לישיבת ההוכחות התייצבו התובע ונציג הנתבעת, מר לירון קליין (להלן – קליין). עדה נוספת מטעם הנתבעת, גב' סבטלנה קשפרוב, שתצהירה הוגש, לא התייצבה לישיבת ההוכחות.

4.בתום שמיעת החקירות הנגדיות, בית הדין הציע לצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984. הצדדים הסכימו, אך יום למחרת הדיון, התובע הודיע כי הוא חוזר בו מהסכמתו. משכך נקבע כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב וכי התנהלותו הדיונית של התובע תלקח בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך (החלטה מיום 28.7.15).

לאחר שהתובע הגיש סיכומיו, הנתבעת ביקשה לחזור ולזמן את הגב' קשפרוב להעיד. בקשה זו נדחתה ונקבע כי סיכומי הנתבעת יוגשו עד יום 25.12.15, שאם לא כן פסק הדין יינתן על יסוד החמר המצוי בתיק (החלטה מיום 22.11.15).

עד היום סיכומי הנתבעת והתובעת שכנגד לא הוגשו. בנסיבות אלה, פסק הדין ניתן על יסוד החומר המצוי בתיק.

5.כיוון שהתובעת שכנגד לא הגישה סיכומיה, יש לראות בה כבעל דין שלא עמד עוד על ההליך שיזם ומשום כך התביעה שכנגד נמחקת (תקנות 52(ג) ו – 49 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"א – 1991, ע"ע (ארצי) 18290-10-11 קורדייה - בית ספר אל עהד אלמוצגיה, 4.6.12).

6.אשר לתביעתו של העובד, התובע, למעשה מדובר בתביעה לזכויות קוגנטיות, שעיקרה חישובית וקיימות רק שאלות עובדתיות או משפטיות ספורות השנויות במחלוקת.

7.בשאלה מהו ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים, יש לקבל את טענת התובע כי חל צו ההרחבה בענף רשתות מזון. אין חולק שהתובע עבד בחנות מכולת (ר' למשל סעיף 2 לתצהיר קליין, עמוד 20, שורה 17). בנוסף, קליין העיד שלנתבעת 3 מכולות לממכר מזון (עמוד 19, שורה 27). בצו ההרחבה בענף רשתות המזון נקבע כי מעסיק לצורך תחולת הצו הוא "רשת שיווק מזון" וזו מוגדרת על פי שתי חלופות, שאחת מהן היא - "רשת המפעילה לפחות 2 חנויות לממכר מזון (כסניפים עצמאיים או כזכיינים) לרבות מוצרי צריכה אחרים כרשת ארצית או אזורית".

על כן יש לבחון את התביעה על פי הוראות צו הרחבה זה.

8.בשאלה המשפטית אם התובע זכאי לפיצויי פיטורים, יש לזכור כי אין חולק שהתובע התפטר (סעיף 29 לסיכומיו). אין ראיה לכך שהתובע נתן למי ממנהלי הנתבעת התראה לפני התפטרותו וזאת בשונה ממתן הודעה מוקדמת להתפטרות.

בהערכת עדותו של התובע, יש לציין כי העדות לא היתה מהימנה, כי התובע התחמק מלהשיב לשאלות פשוטות יחסית (למשל היכן עבד לאחר התפטרותו או היכן הוא מתגורר כיום והיכן התגורר כאשר עבד אצל הנתבעת, ר' עמוד 8 לפרוטוקול, עמוד 15, שורות 26-29) וניכר היה כי התובע מתרכז במתן תשובות כלליות ולא במתן פרטים שיכולים לשפוך אור על נסיבות עבודתו אצל הנתבעת (ר' למשל עמוד 12 לפרוטוקול). לא למותר לציין כי תשובותיו של התובע בבית הדין אינן מתיישבות עם המתואר בתצהירו. כך למשל, לעניין מתן הודעה מוקדמת, כאשר התובע נשאל למי מסר אותה, השיב: "למי? עם מי דיברתי? כשאני נשאל שוב – אדוני, עם מי אני דיברתי? תתן לי שם?" (עמוד 15, שורה 25). תשובה זו מעידה על ההיכרות הרופפת של התובע את המתואר בתצהירו.

לאור התרשמות זו מעדות התובע, נדחית גרסתו לפיה התובע הודיע לנתבעת שהוא מתפטר עקב הקושי הפיזי בהרמת משאות או בשל העובדה שאינו מקבל זכויות סוציאליות ומתקבלת גרסת הנתבעת לפיה התובע הודיע שהוא מתפטר בגלל היחסים בעבודה.

לאור זאת, התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.