חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ס"ע 17250-08-16

: | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
17250-08-16
7.1.2017
בפני הרשמת:
תמר עציון פלץ

- נגד -
המבקשת (הנתבעת):
דבורה פרישברג
עו"ד מורוז ואח' 		המשיב (התובע):
עבדאללה גריי
עו"ד שטיינוביץ
החלטה

 

  1. לפניי בקשה לחיוב המשיב (התובע), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת (הנתבעת), מכוח תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.

  2. לטענת הנתבעת, התובע הוא אזרח סודן אשר מעמדו וכתובתו בישראל אינם ידועים, והוא עלול להיות מגורש מן הארץ בכל עת. כמו כן טוענת הנתבעת, כי ספק אם יש בבעלות התובע רכוש או נכסים כלשהם בישראל, ובנסיבות אלה יקשה עליה להיפרע ממנו את הוצאותיה, ככל שתידחה התביעה.

    לפיכך, עותרת התובעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה בשיעור של 20% מסכום התביעה שהגיש כנגדה.

  3. התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי על פי ההלכה הפסוקה, עצם היותו של בעל דין תושב מדינה זרה אינו מצדיק, כשלעצמו, חיוב בהפקדת ערובה, תוך פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות. כמו כן נטען, כי כתב התביעה ונספחיו מגלים עילה כנגד הנתבעת.

    דיון והכרעה 

  4. זכות הגישה לערכאות נדונה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתם של בתי הדין לעבודה, הרואים בה זכות ה"נעלה" מזכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628; ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, לא פורסם, ניתן ביום 6.7.2003, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר). יחד עם זאת, ככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.

  5. הבקשה הוגשה ביום 16.11.2016, כחודשיים לאחר שנכנס לתוקפו התיקון לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)(תיקון), התשע"ו-2016, שעניינו לערובה לתשלום הוצאות, וכך הוא קובע:

    (א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

    (ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

    (ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

    (תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, נכנסה לתקופה ביום 2.9.2016, להלן: תקנה 116א לתקנות, והתיקון לתקנות, בהתאמה)

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>