ס"ע 16900-02-15,ד"מ 16862-02-15 מוסקלנקו נ' נעלי חביב מעלות בע"מ

1.עניינה של החלטה זו בקשת הגב' ליליה מוסקלנקו ("התובעת") לתיקון כתב התביעה ("הבקשה") שהגישה כנגד נעלי חביב מעלות בע"מ ("הנתבעת"). בבקשתה

2.התובעת הגישה ביום 25/6/15 כתב טענות חדש, בו פירטה את נוסח התיקונים שהיא מבקשת לכלול בכתב התביעה המתוקן. יצוין כבר עתה כי לא צורפה לכתב בי-הדין בקשה המסבירה את הצורך בתיקון כתב התביעה. עם זאת, עיון בתיק בית הדין מלמד על הנימוק לתיקון כתב התביעה.

התביעה הוגשה במקור ללא ייצוג משפטי, על גבי טופס תביעה לתשלום פיצויי פיטורים וטופס תביעה לתשלום שכר עבודה. בתביעתה טענה התובעת כי פוטרה מעבודתה מבלי שנערך לה הליך שימוע. בדיון המוקדם שהתקיים ביום 27/5/15 הופיעה התובעת בליווי עורך דין, וכבר במעמד הדיון טען ב"כ התובעת שבכוונתו לעתור לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע לביטוח הפנסיוני. לאחר הדיון, נעתר בית הדין לבקשת התובעת להיות מיוצגת בהליך זה על ידי ידיד קרוב (החלטה מיום 25/6/15). משמע שהתובעת אינה מיוצגת עוד על ידי עו"ד.

למקרא כתב התביעה המתוקן, עולה כי התיקון העיקרי מתייחס להוספת עילה בגין ניכוי חלק עובד לתגמולים ואי העברתו לקרן הפנסיה. בד בבד, צומצמו רכיבי התביעה שעניינם ביטוח פנסיוני והשלמת פיצויי פיטורים, ונמחק רכיב התביעה שעניינו דמי הבראה.

3.הנתבעת בתגובתה מתנגדת לבקשה וטוענת כי התובעת לא הגישה פירוט מהותי של התיקונים המבוקשים, וכן לא צורף לבקשה תצהיר התומך בה.

4.דרך המלך היא שלכל צד להליך משפטי הזכות, בכל עת ובכל שלב, לעתור לתיקון כתב טענות שהגיש. זאת כיון שהמטרה העיקרית בתיקון כתבי טענות היא להעמיד את כלל השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים לבירור המשפטי. לכן ערכאת המשפט תיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות, בכל שלב, אלא אם עלול להיגרם לצד האחר נזק שאינו ניתן לתיקון בפיצוי כספי.

על כן, בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב טענות, שומה על בית הדין להשוות לנגד עיניו כי מטרת ההליך המשפטי לרדת לחקר האמת, ומכאן שאינטרס גילוי האמת ומיצוי הבירור המשפטי עד תום גובר על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד, ובלבד שלא מדובר בנזק שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות.

5.בענייננו, בית הדין מתבקש להתיר תיקון כתב התביעה, עוד לפני שהחל הדיון בהוכחות בתביעתה של התובעת; כאשר התובעת לא הייתה מיוצגת בעת הגשת התביעה המקורית; כבר בדיון המוקדם ציין בא כוחה לשעבר כי בכוונתו לעתור לתיקון כתב התביעה נוכח המסמכים שהציגה הנתבעת במעמד הדיון. בנוסף, נחה דעתי כי בתיקון התובעת מבקשת להעמיד את כלל השאלות שבמחלוקת בינה לבין הנתבעת. מכאן, שכדי שלא ייעתר בית הדין לבקשה, צריכה הנתבעת להראות טעם מהותי ואמיתי של נזק לאו בר תיקון שייגרם לה, כדי שלא יותר התיקון.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. לא נעלם מעיני כי כתב התביעה המתוקן הוגש ללא בקשה מתאימה, ואף לא צורף לבקשה תצהיר. יחד עם זה, באיזון שבין המחדל הדיוני של התובעת לבין האינטרס לנהל דיון יעיל, ממצה וענייני בבית הדין, תוך חידוד כל המחלוקות התלויות ועומדות נכון להיום בין הצדדים – אני סבורה כי בנסיבות העניין יש לאפשר את התיקון המבוקש, כך שמלוא המחלוקת תהיה פרושה לפני בית הדין.