ס"ע 15516-09-13

לאחר שעיינתי בבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה (להלן: "הבקשה"), בהתנגדות הנתבעת לבקשה ובכל המסמכים המצויים בתיק בית הדין, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט טעמיי.

1. בהתאם להלכה פסוקה ומושרשת ככלל ולמעט במקרים חריגים, נטיית בתי הדין לעבודה הינה להתיר תיקון כתבי טענות. בדב"ע נה/3-115 שלוסמן נגד צים (פורסם במאגרים) 2/10/95, פסק בית הדין הארצי בענין זה, כדלקמן:

   "כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה – האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר (ראה דב"ע שן/23-3 מדינת ישראל - יורם מלמן פד"ע כא 360)."

2. עיון בבקשה ובתצהיר התומך בה מעלה כי יש בבקשה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתאות ששנויות במחלוקת.

3. ערה אני לטענת הנתבעת בנוגע להימשכות ההליכים ובדבר אופן התנהלות התובעת לכאורה ומחדליה הדיוניים, אלא שאין באלה כדי לחסום את זכותה של התובעת להגשת כתב תביעה מתוקן אשר יפרוש את מלוא טענותיה. מחדלים דיוניים מהסוג הנטען אינם מצדיקים סטייה מההלכות המרחיבות והגמישות בנוגע לתיקון כתבי טענות. אזכיר כי עסקינן במשפט העבודה המגן וכי טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים וטרם החל הליך הוכחות.

4. על כן, הבקשה מתקבלת. התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן עד יום 15/6/15 ותמסור העתקו במישרין לב"כ הנתבעת.

5. הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 15/7/15.

6. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ללא קשר לתוצאות ההליך.

7. המזכירות תקבע את התיק לדיון קדם משפט נוסף בפני.