ס"ע 1544-06-15

1.לאחר ששקלתי את בקשת הנתבע לביטול פסק הדין ועיינתי בתשובה ובתגובה, מצאתי שיש מקום להיעתר לבקשה.

2.מדיניות בית הדין היא כי בדרך כלל יש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד על מנת שלשני הצדדים יהיה את יומם בפני בית הדין. לא מצאתי לחרוג ממדיניות זו בהליך שבפניי.

3.איני מקבל את טענת התובעים ולפיה היה על הנתבע להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה, שכן מעיון בתצהיר המוסר מיום 5.11.15 עולה, כי אין בו הצהרה לגבי כך שפסק הדין נמסר בפועל (בניגוד לתצהירי המוסר מהתאריכים 6.9.15 ו-15.10.15 בעניין מסירת כתב התביעה). משלוח הפקס. ע"י ב"כ התובעים ביום 10.11.15, אליו צורף העתק מפסק הדין, מחזק מסקנה זו (ככל שהומצא פסק הדין קודם לכן, מן הסתם לא היה צורך במשלוח פסק הדין בשנית).

4.מנגד, איני מקבל את טענת הנתבע כאילו מכתב רו"ח גבאי היווה משום כתב הגנה. המכתב האמור מופנה לנתבע ולא לביה"ד והוא אינו כולל התייחסות מפורטת לכתב התביעה כנדרש בתקנה 29 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991.

יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהנתבע העלה בבקשה טענות הגנה אשר ראויות להתברר ובהתחשב בהלכה הפסוקה לפיה מקום בו יש מחלוקת בין הצדדים, דרך המלך היא להורות על ביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד על מנת לברר טענות הצדדים לגופן בכפוף להטלת הוצאות על הצד אשר בהתנהלותו גרם לצד האחר להוצאות מיותרות לרבות הימשכות ההליך, מצאתי לבטל את פסק הדין שניתן ביום 23.10.15.

5.הנתבע יישא בהוצאות התובעים בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

6.הנתבע יגיש כתב הגנה מטעמו עד ליום 29.2.16.

7.הצדדים יבצעו הליכי גילוי מסמכים כללים והדדיים עד ליום 31.3.16. לתצהירי הגילוי יצרפו הצדדים העתק מכל המסמכים הכלולים בהם.