ס"ע 14652-04-15

1.התובע, מר ח'אלד חטיב (להלן – העובד), מתגורר בישוב יעבד, בשטח הנתון לשליטת הרשות הפלסטינית. בתקופה שבין החודשים 5/11 – 7/12 הועסק העובד על-ידי הנתבעת, יהודה קרניאל בע"מ (להלן – המעסיקה) בביצוע עבודות חקלאיות.

2.בהליך זה על בית הדין להכריע בשאלת זכאותו של העובד לזכויות השונות הנתבעות בגין תקופת העבודה וסיומה, וביניהם תביעה להפרשי שכר והשלמה לשכר המינימום וגמול בגין עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים ונסיעות, וכן השלמת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. עוד נתבעו זכויות מכח צו ההרחבה בענף החקלאות וביניהם מענק שנתי ודמי כלכלה.

3.העובד העיד לעצמו. מטעם המעסיקה העיד מר יהודה קרניאל (להלן- קרניאל).

רקע עובדתי

4.המעסיקה עוסקת בעבודות חקלאיות (מוסכמות מפי ב"כ הצדדים, פרו: 2; ש: 18).

5.ההיתר להעסקת התובע בישראל ניתן על שמה של המעסיקה והיא הייתה רשומה כמעסיקתו ברשות האוכלוסין וההגירה מחודש 5/11 ועד 7/12. כעולה מרישיון העבודה (נספח ג' לתצהיר קרניאל) ניתן היתר העבודה כאמור לעובד ביום 17.5.11. עוד צוין ברישיון כי הוא ניתן לעבודה "בענף החקלאות".

6.העובד הועסק כעובד יומי, ושכרו חושב ושולם בהתאם לימי העבודה, ולא בחישוב מספר שעות העבודה. על-פי עדות העובד שלא נסתרה, השכר שולם לעובד במזומן ובערכי נטו מידי אדם בשם אסעד מטעם המעסיקה.

7.על עבודתו של העובד ושכרו דיווחה המעסיקה למדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים (להלן - מדור התשלומים). כמו כן, הופרשו באמצעות מדור התשלומים אחוזים מסוימים משכרו המדווח של העובד עבור הבטחת זכויות שונות וביניהן: חופשה שנתית, דמי מחלה, קרן פנסיה ופיצויי פיטורים.

עיון בריכוז נתונים חודשי של מדור התשלומים עבור העובד (נספח לא ממוספר לתצהיר העובד) מעלה כי השכר ברוטו בכל אחד מחודשי העבודה חושה לפי סך 164 ₪ ליום עבודה. זהו התעריף היומי לתשלום המצוין גם בתלושי השכר של העובד כפי שהופקו על-ידי מדור התשלומים (נספח ז' לתצהיר קרניאל).

8.ביום 29.7.12 פנתה המעסיקה למדור התשלומים בבקשה לביטול רישיונות עבודה של מי מעובדיה, וביניהם התובע כאן (נספח ד' לתצהיר קרניאל). כסיבת הביטול והבקשה צוין כי העובדים "סיימו את עבודתם ו"לא מעוניינים להמשיך".

בהתחשב בראיות שהוצגו מטעם המעסיקה בדבר מועד תחילת העבודה וסיומה (כעולה מתלושי השכר, היתר העבודה והבקשה לביטולו), ובהיעדר גרסה ברורה מצידו של התובע באשר ליום תחילת העבודה ויום סיומה (בחקירתו הנגדית לא זכר כי סיום העבודה הוא בחודש יולי, פרו: 12; ש: 23-26) – יש לקבוע כגרסת המעסיקה כי תקופת העבודה היא מיום 17.5.11 ועד יום 29.7.12.

התביעה להפרשי שכר – השלמה לשכר מינימום יומי וגמול בגין עבודה בשעות נוספות

9.העובד טען כי הועסק בהיקף משרה מלא מדי יום בין השעות 6:00 בבוקר עד 15:00 אחר הצהריים, במתכונת של 6 ימים בשבוע, 27 ימים בחודש בממוצע. עוד טען העובד כי הדיווח למדור התשלומים והרישום בתלושי השכר אינו משקף את ימי העבודה בפועל.

עוד טען העובד כי בגין עבודתו שולם לו שכר יומי בסך 110 ₪ נטו, שלא בהתאם לדיווח שנמסר למדור התשלומים. לפיכך עתר העובד לתשלום הפרשי שכר כהשלמה לשכר המינימום היומי.

10.המעסיקה טענה כי העובד הועסק במתכונת שלא עלתה על 5 ימי עבודה בשבוע, מדי יום בין השעות 6:30 עד 14:30 לכל המאוחר. עוד נטען כי השכר שולם בהתאם לדין, ובהתאם לאמור בתלושי השכר ובדיווחים למינהל התשלומים באשר לימי העבודה שבוצעו בפועל.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי העובד לא עמד בנטל להראות כי תלושי השכר כפי שהונפקו על-ידי מדור התשלומים אינם משקפים את ימי העבודה בפועל ואת גובה השכר ששולם, ולפיכך יש להסתמך על הרישום של מדור התשלומים.