ס"ע 14241-04-11

התובע הגיש תביעה לתשלום הסך של 80,000 ₪ וזאת ברכיבים הבאים: הפרשי שכר לשכר מינימום, תשלום בגין שעות נוספות בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1951 (להלן: החוק/חוק שעות עבודה ומנוחה), דמי הבראה, וכן פיצויי פיטורין (28% מתוכם בלבד, שכן היתרה שולמה מתוך ההפרשות שהופרשו לשירות התעסוקה) ודמי הודעה מוקדמת. (רכיב הביגוד שנכלל בתביעתו של התובע נמחק ; כן הוסכם בין הצדדים כי "נוהל התאגידים" בענף הבנין אינו חל על הצדדים ולפיכך, זכויות שנתבעו מכח נוהל זה נמחקות מן התביעה)

אלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים כפי העולה מן המסמכים שבתיק:

1.התובע הועסק אצל הנתבעת כעובד בנין החל מיום 18.11.2005 .

2.הנתבעת דווחה לשרות התעסוקה על עבודת התובע וזה הנפיק עבור התובע תלושי שכר.

3.לתובע שולם שכר על בסיס יומי. השכר ששולם משקף שכר מינימום יומי לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע, והוא עודכן בהתאם לשכר המינימום האמור.

4.על פי תלושי השכר, ודוח הריכוז של שרות התעסוקה, התובע עבד מספר ימים שהשתנה מחודש לחודש.

5.במכתב נושא תאריך 12.10.09 שכתבה הנתבעת לשירות התעסוקה, מודיעה היא על הפסקת עבודת התובע אצלה החל ב 11.10.09.(להלן: מכתב 10/09).

רקע כללי

6. למען השלמת התמונה יאמר כי תביעת התובע היא חלק מתביעה אחת שהוגשה בשם כמה תובעים. בהחלטת כב' הנשיאה מיום 5.1.12 הופרדו תביעות התובעים. הצדדים בבקשות שונות בחקירות ובסיכומים, התיחסו לעניינו של אחד מאותם תובעים אחרים, מר יאסין תעאמרה בתיק 14805-04-11(להלן: ענין תעאמרה) שנדון בפני מותב שבראשות ראש מותב זה והוכרע, ולגביו תלוי ועומד ערעור בבית הדין הארצי לעבודה. ואולם, אף אחד מן הצדדים לא ביקש כי הראיות שנשמעו בענין תעאמרה או בעניינו של אחד מן התובעים האחרים, ישמשו חלק מן ההליך דנן, ואף לא הגישו כראיות כל מסמך שהוא מתוך איזה מהתיקים האמורים.

דיון והכרעה

זכאות התובע להפרשי שכר בגין שעות עבודתו ובכלל זה בגין שעות נוספות

7.שורש המחלוקת שבין הצדדים בסוגיה זו, נעוץ בשאלה מה היה היקף עבודתו של התובע. מחלוקת קיימת בשני היבטים של היקף העבודה: היקף ימי ושעות העבודה השבועיות, ומספר ימי העבודה שעבד התובע בחודש. להלן ידונו שני היבטים אלה:

היקף שעות העבודה השבועיות

8.בעוד התובע טוען כי עבד 5 ימים בשבוע, טוענת הנתבעת כי עבד 6 ימים. אשר למספר השעות ביום, טוען התובע כי עבד תשע שעות ביום. הנתבעת טוענת כי העסיקה את עובדיה ובכללם את התובע בשעות עבודה שהחלו בשעה 7.00 ונסתיימו בשעה 16.00. ואולם, לטענתה , המדובר בהיקף שעות אשר כולל גם שעה ביום שבה לא עבד התובע, וזאת בשל הפסקות לארוחות ותפילות.

לענין זה מוסיפה הנתבעת כי יש לקבל את הממצאים שנקבעו בענין תעאמרה כמחייבים גם בהליך דנן. נבהיר כבר עתה כי איננו מקבלים טענה זו. לא זו בלבד שעל פי הדין, כפי שצינה גם הנתבעת, אין מדובר במעשה בית דין, אלא שכאמור הצדדים לא עשו שמוש בראיות מההליכים האמורים, אלא הביאו ראיות אחרות במסגרת ההליך דנן. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות , ואך על יסוד הראיות שלפנינו תבוסס הכרעתנו.

9.התובע מרחיב בסיכומיו אודות המשמעות שיש ליתן להמנעותה של הנתבעת מהצגת דוחות הנוכחות שיצביעו על היקף העבודה הנהוג אצלה ובעיקר בשל תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ובאופן ספציפי ביחס לשאלה האם עבד התובע בימי ו'. כן טוען לענין הסתירות שנתגלו בגרסתו של מר זוריבין. טענות ב"כ התובע בסיכומיו לענין הסתירות והפרכות בגרסאותיו של מר זוריבין בכל הנוגע לקיומם או העדרם של דוחות נוכחות,מקובלות עלינו.