ס"ע 14014-03-13 קאמלה מודונקטובה רנשל נ' שלומי זכריה ואח'

1. הנתבע 1 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף. התובעת לא הגיבה לבקשת הנתבע 1 לסילוק התביעה על הסף, ומשחלף המועד להגשת תגובתה ותגובה לא הוגשה, ניתנת החלטתי בבקשה, אף בהעדר תגובה.

לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

2.הלכה היא, כי מחיקת התביעה בלא לדון בה לגופה אינה דרך המלך. הדברים יפים בבחינת קל וחומר בבתי הדין לעבודה המעדיפים הכרעה בתובענה לגופו של עניין על פני סילוק התובענה בטרם זו התבררה לגופה (דב"ע נא/195-3 תובענה מכונות תרגום בע"מ – עמיחי סגל, פד"ע כ"ג, 274).

עוד נפסק, כי מחיקה על הסף תעשה ביד קמוצה ובמשורה (דב"ע מז/15-3 – אפנר יצחק – מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי כרך כ(2), 242).

3.במקרה שלפניי, התריע בית הדין בפני התובעת מספר פעמים כי בית הדין עשוי להורות על מחיקת ההליך מחוסר מעש (בהתאם לתקנה 48א' לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב –1991 ), וכן התריע בפניה כי ככל שלא תנקוט במעשה, תימחק תביעתה מחוסר מעש.

4.בית הדין נתן החלטות בהתאם להודעות התובעת, וככל שלא הוגשו הודעות בהתאם להחלטות בית הדין, נמחקה התביעה כנגד חלק מהנתבעים.

5.לפיכך, בכל הנוגע לנתבעים לגביהם לא נהגה המשיבה בחוסר מעש, ובשים לב להלכה לפיה לא על נקלה ימחוק בית הדין את התביעה עוד בטרם זו התבררה לגופה, לא מצאתי מקום למחוק את התביעה.

6.עם זאת, ואף בשים לב לטענות הנתבע 1 בבקשה (ובייחוד סעיפים 9ב', 13, 20-21 ), אשר אליהן לא הגיבה התובעת, אין מקום ליתן בשלב זה, פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעות 3 ו-4, מהסיבות הבאות:

א. בהתאם לכתב התביעה המתוקן שהוגש לתיק בית הדין ביום 27.1.15, כל שנכתב באשר לנתבעות 3 ו-4 : "הנתבעים 2-8 הם ילדי המנוחה, כפי שנמסרו".

ב. בהתאם לתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין לדרוש מהתובעת הוכחת התביעה. בנסיבות בהן כל שפורט לגבי נתבעות 3 – ו-4 כי הן בנותיה של המנוחה, מצדיקות לדרוש מהתובעת הוכחת התביעה כנד הנתבעות טרם מתן פסק דין כנגדן.