- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ס"ע 14014-03-13 זכריה נ' רנשל
|
ס"ע בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
14014-03-13
10.7.2015 |
|
בפני הרשמת: מרב חבקין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: שלומי זכריה |
המשיבה: קאמלה מודונקטובה רנשל |
| החלטה | |
בפני בקשת המבקש (הנתבע 1) לחייב את המשיבה (התובעת) להפקיד ערובה להבטחת כיסוי הוצאות ניהול ההליכים נגד הנתבעים בהליך זה (להלן: "הבקשה").
לאחר עיון בכתבי הטענות וכן בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים המפורטים להלן.
טענות הצדדים
המבקש טוען, כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בשל הטעמים הבאים. ראשית, כתב התביעה הוגש בשיטת "מצליח" וקיימות טענות מקדמיות כבדות משקל לעניין סילוק התביעה על הסף. שנית, כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד "יורשי המנוחה ברכה זכריה ז"ל" שעה שאין אישיות משפטית כזאת, ולכן בסופו של יום התביעה כנגד המבקש – כיורש המנוחה- תידחה. שלישית, התנהלות המשיבה לאורך ההליך נגועה בחוסר תום לב רבתי וגורמת לבזבוז זמן שיפוטי והוצאות מרובות למבקש וליתר הצדדים. בנסיבות אלה טוען המבקש, כי ככל שלא תיעתר בקשתו להפקדת ערובה, הוא לא יפוצה בגין הוצאותיו ונזקיו.
המשיבה בתגובתה מתנגדת לחיובה בהפקדת ערובה. לטענתה, לא מתקיימות במקרה זה הנסיבות בהן נקבע בפסיקה שיש לחייב בהפקדת ערובה. לשיטתה, סיכויי התביעה גבוהים, מה גם שבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחתה, וממילא המבקש חייב בחוב העיזבון כגובה חלקו בו. בכתב ההגנה קיימת הודאה בזכות המשיבה לדמי הבראה והפרשות לגמל והמחלוקת היא לעניין החישוב לאור היותה של חברת הסיעוד מעסיקה במקביל. אין כל טענה, כי המשיבה חויבה בעבר בהוצאות אותן לא פרעה. המבקש לא הצביע על נזק של ממש שייגרם לו ויש להעדיף את זכות הגישה לערכאות.
המסגרת הנורמטיבית
תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן –תקנות סדר הדין האזרחי) הדנה בחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, אומצה על ידי בתי הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969 .
עת מובאת בפני בית הדין בקשה לחיוב בהפקדת ערובה, שומה על בית הדין ליתן משקל לעובדה, כי בתקנות בית הדין לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. הכלל הוא שאין מקום לחייב תובע בהפקדת ערובה בהעדר נימוקים מיוחדים לכך (ראה בש"א (ארצי) 768/06 חנה לביא נ' פררה סונט, ניתן ביום 26/11/06).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
