ס"ע 12569-09-10 מיכאל גמליאל נ' טטיאנה גרינברג

לפנינו בקשה לתיקון טעות בפסק הדין שניתן על ידי מותב זה ביום 23.7.15, בהתאם להוראות סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 (להלן- חוק בתי המשפט).

נימוקי הבקשה

1. בבקשתם טוענים המבקשים כי בסעיפים 73 ו-116 לפסק הדין, הורה בית הדין על זכות הקיזוז של הנתבעת בגין סכומים ששולמו לתובעת בגין עבודתם של בתה וחתנה בסך 408,133 ₪ וכן בגין עלויות החזקת רכב לאחר סיום יחסי עובד מעביד בסך 75,100 ₪. ואולם, למרות שבסעיפים אלו מפורטים הזמנים הרלוונטים נשוא הסכומים שהוכרו לקיזוז, סעיף 119, המסכם את זכות הקיזוז בפסק הדין, שותק בשאלת הזכות לתוספת ריבית והצמדה על רכיבי הקיזוז.

2. לטענת המבקשים, החסר לכאורה בהוראות אלו נובע מהשמטה מקרית ועל כן התבקש בית הדין לתקן את פסק הדין ולהורות כי לסכומים שהוכרו כמותרים בקיזוז יתווספו ריבית והצמדה על פי הפירוט הכרונולוגי המפורט בפסק הדין.

3. המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם כי אין המדובר בטעות בפסק הדין כי אם בהכרעה מכוונת. הואיל והמבקשים לא השיבו למשיבה את ההלוואות שהעניקה ואף ניסו להתחמק מהשבתן, פסק בית הדין שלא לצרף ריבית והצמדה לתשלומי הקיזוז ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

    

   דיון והכרעה

4. סעיף 81 לחוק בתי המשפט קובע כדלקמן:

   (א) מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

    

5. סעיף זה חל מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 וכן הוראת תקנה 123 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.