ס"ע 11979-11-08

התובע הגיש תביעתו בנובמבר 2008 כנגד המועצה המקומית עוספיה ועיר הכרמל (עוספיה - דלית אל כרמל).

בימים 13.3.2014 ו-19.11.2014 ניתנו פסקי דין בתיק, כאשר בסעיף 172 ו-173 לפסק הדין מיום 13.3.2014 נקבע:-

"172.נציין, כי כל הרכיבים בתביעתו של התובע אשר קיבלנו, קשורים לסיום עבודתו אצל הנתבעת 2 – עיר הכרמל, וכי לא קיבלנו את טענות התובע, ככל שהן מתייחסות לתקופה בה עבד אצל הנתבעת 1 בלבד.

173.על כן – הסכומים להם זכאי התובע ישולמו על ידי הנתבעות בהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), תשס"ט-2008".

ביום 15.11.2015, כשנה לאחר מתן פסק הדין המשלים בתיק, הגיש ב"כ התובע בקשה לתיקון טעות בפסק הדין. התובע פירט בבקשתו, כי מאחר ובפסק הדין המשלים לא התייחס בית הדין לחלוקת הכספים כמתחייב מהוראות החוק וצו הפירוק בין עוספיה לדלית אל כרמל, הרי שכתוצאה מהאמור – דלית אל כרמל לא שילמה סכום כלשהו בהתאם לפסק הדין לתובע.

כן הוסיף התובע, כי כאשר הגיש תיק הוצל"פ כנגד דלית אל כרמל היא ביקשה לסגור את התיק בטענה כי אינה חייבת דבר מכח פסק הדין.

במסגרת הבקשה ביקש ב"כ התובע כי בית הדין יפסוק שיש לחלק את הסכומים אשר נפסקו לו לפי חלוקה של 40% - עוספיה ו-60% דלית אל כרמל.

בית הדין העביר את הבקשה לתגובת הצדדים וביום 12.1.2016 התקבלה תגובת המדינה לפיה על פי חוק הרשויות המקומיות וצו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיה), התש"ע-2009 אליה צורפה רשימה, הרי שאת מקור החיוב בתביעת התובע על המועצה המקומית עוספיה לשלם לבד.

בית הדין העביר גם תגובה זו של המדינה לתגובת הצדדים וביום 28.1.2016 התקבלה תגובת דלית אל כרמל, אשר סברה שיש למחוק בכלל את בקשתו של התובע בגלל מועד הגשתה ומטעמים נוספים, וכן היא הוסיפה, כי על פי צו הפירוק הרי שעל המועצה המקומית עוספיה לשאת בכל הוצאות פסק הדין שניתן לזכות התובע.

ביום 20.3.2016 התקבלה תגובת התובע לתגובת המדינה ולתגובת דלית אל כרמל. בתגובה נרשם, כי במסגרת הליכי ההוצל"פ לא גילו באי כח עוספיה, דליה והמדינה את מה שהם מגלים כיום, כי על המועצה המקומית עוספיה לשאת לבדה במלוא תשלום פסק הדין. בנסיבות אלה ובהעדר תגובה מטעם עוספיה, התובע מסתפק בהבהרה כי המועצה המקומית עוספיה ורק היא תשא בחיובים כלפי התובע הנובעים מתיק זה.