ס"ע 1053-12-16

לפני בקשת התובעת לתקן את כתב התביעה בדרך של צירוף נתבע נוסף. מבוקש לצרף כנתבע נוסף את בעל המניות בחברה הנתבעת, תוך העלאת טענות שעילתן הרמת מסך ההתאגדות אשר מפריד בין הנתבעת לבין הנתבע הנוסף (להלן: "הבקשה").

לאחר שעיינתי בבקשה, בהתנגדות הנתבעת לבקשה ובכל יתר המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, להלן החלטתי:

1. תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב 1991, קובעת כדלקמן:

    

   "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או רשם, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

    

2. בתי הדין לעבודה מייחסים חשיבות רבה לכך שההכרעה המשפטית שתתקבל בתובענה תהא שלמה, באופן שהיא תעביר את המחלוקת נשוא התובענה מן העולם ולא רק תסיים את הדיון מההיבט הפורמלי. בשל כך נוטה בית הדין לפרש את תקנה 18 האמורה בפרשנות מרחיבה.

3. אכן, תאגיד הינו אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיו, אך בהתאם להוראות הדין קיימות נסיבות, גם אם חריגות, המאפשרות הרמת מסך ההתאגדות. זאת, בין היתר, בנסיבות בהן בעלי המניות עושים שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת, על מנת לסכל דין, להונות או לקפח אדם וכיוצ"ב.

4. טענות התובעת בעילה של הרמת מסך, אשר פורטו בבקשה, הינן טענות שיש לבחון לגופן עובדתית ומשפטית במהלך ניהול המשפט לגופו. ככל שיסתבר במהלך ניהול המשפט שיש ממש בטענות אלה הרי שבעל המניות בנתבעת כלפיו מועלות הטענות האמורות הינו, לכאורה, בעל דין דרוש. ברי כי לא ניתן לדון ולהכריע בטענות על בסיס הבקשה והתגובה בלבד, ויש צורך בהקשר זה להיכנס לעובי קורת הסוגיה, לרבות שמיעת ראיות.

5. בשלב המקדמי של הגשת הבקשה המבחן הינו מבחן כתבי הטענות בלבד, קרי האם בנסיבות בהם תוכיח התובעת בראיות את שנטען בכתב התביעה עשויה הוא לזכות בסעד מהנתבע. ככל שאכן כך הם פני הדברים אין למנוע מהתובעת לצרף את הנתבע הנוסף. אם בסופו של יום לא יוכחו טענות התובעת כנגד הנתבע הנוסף, עשוי בית הדין לפסוק לזכותו של הנתבע הנוסף הוצאות בגין הצורך בניהול ההליך.

6. על כן, כתב התביעה יתוקן כמבוקש. כתב תביעה מתוקן יוגש עד יום 19/2/17 והעתקו יימסר במישרין לנתבע הנוסף.