ס' נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

מבוא

1. התובע, יליד 25.9.82, נפגע בתאונת דרכים מיום 3.2.12, בהיותו הולך רגל.

2. לטענת התובע, ביום 3.2.13 בסמוך לשעה 18:00, עת הלך ברח' הבנאי בחולון, רכב לבן שהגיע במהירות פגע בו וברח. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בכל חלקי גופו ונגרם לו שבר ברגלו. נהג שעבר במקום הזמין משטרה ואמבולנס והתובע פונה לבית החולים אסף הרופא שם טופל, נותח ואושפז.

3. בבית החולים אובחן התובע כסובל מחבלות רבות ובצילום הודגם "שבר ספירלי שליש דיסטלי טיביה מימין וראש פיבולה". ביום 5.2.12 עבר התובע ניתוח לקיבוע השבר באמצעות מסמר תוך לשדי. התובע אושפז בבית החולים עד ליום 7.2.12 ושוחרר עם הנחיות להמשך טיפול וביקורת. כמו כן הומלץ לתובע ליטול חופשת מחלה של 60 ימים.

4. הנתבעת מכחישה את קרות הארוע כמו גם את היותו תאונת דרכים. מכאן שהצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק.

   ראיות הצדדים

5. התובע מצידו הגיש תצהיר עדות ראשית שלו, בו תיאר את נסיבות קרות התאונה כמו גם את נזקיו הנטענים, תוך צירוף מספר מסמכים.

6. הנתבעת מצידה הגישה כראיות מטעמה מסמכים רפואיים. תחילה ביקשה התובעת לחקור את המומחה. המומחה נפטר בינתיים אולם הנתבעת לא עתרה להחליפו.

7. מכאן, שבדיון שהתקיים נחקר רק התובע והצדדים סיכמו את טענותיהם.

   שאלת האחריות

   טענות התובע