ז.ס. נ' מ.ד.

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב' השופט דניאל הורוביץ) מיום 18/2/17 בת"ק 3017-04-09 ולפיה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שהוגשה באיחור.

2.עניינינו בתביעה קטנה על סך 30,000 ₪ שהוגשה בחודש אפריל 2009 על ידי המשיב נגד המבקש.

המשיב טען, כי המבקש, שהיה בעברו עורך דין וייצג אותו בעניין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 2/4/00, לא טיפל בו כפי שהבטיח. לא הגיש תביעה בעניינו (הגם שדרש מהמשיב לשלם אגרת בית משפט). הוא אף הגיש תלונה בלשכת עורכי הדין נגד המבקש והוחלט להגיש קובלנה נגד המבקש.

בסעיף 3 ה' לכתב התביעה נכתב ליד "סכום הכסף הנתבע": "זהו חצי מהסכום שנתבע 30,000 ₪".

המבקש – הנתבע לא הגיש כתב הגנה. לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 23/8/09 למרות שזומן במסירה אישית לדיון (מסירה שבוצעה לידי אשתו), ובית משפט (כב' השופט קליין) נתן נגדו פסק דין על סך 60,000 ₪ בהעדרו.

ביום 7/12/11 ביקש המשיב, להוסיף מספר זיהוי של הצדדים לפסק הדין לצורך נקיטת הליכי הוצל"פ.

כב' השופט קליין חתם על פסיקתא ביום 13/11/12 לאחר שביקש לתקן הסכום בגבול סמכות בית משפט לתביעות קטנות.

הפסיקתא הועמדה על סך 32,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית והוצאות בסך 500 ₪. (צמוד).

הבקשה לביטול פסק דין:

3.רק בחלוף כ- 4 שנים, ביום 21/11/16 הוגשה בקשת הנתבע – המבקש לביטול פסק הדין.