ס.מ.ס - שירותי תדלוק בע"מ נ' סולאר דייב בע"מ

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה ביחס לשיק על סך 50,000 ₪, ליום 10/1/2012. כן לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, במסגרתה נטען, כי למעשה לא הומצאה האזהרה לידי המבקשת.

ההתנגדות נדונה במעמד הצדדים, המצהיר מטעם המבקשת נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

טענות המבקשת כלפי התביעה

1. המבקשת מעלה טענת כשלון תמורה מלא.

לטענתה, ביום 6/3/2011 התקשרה עם חברת "אנג'ל תעשיות מתכת בע"מ" (להלן: "חברת אנג'ל"), לשם ביצוע עבודות קירוי במבנה השוק באשקלון. ביום 10.11.11 נערכה התחשבנות בין המבקשת לבין חברת אנג'ל ונכתב סיכום פגישה, שצורף להתנגדות. עד לאותו מועד כבר שילמה המבקשת לאנג'ל, כעולה מההתנגדות, סכום של 237,000 ₪. במועד הסיכום האמור, התחייבה המבקשת לשלם לאנג'ל סכום נוסף של 210,000 ₪. באותו מעמד שילמה 20,000 ₪, ומסרה את השיק נשוא ההתנגדות.

לטענת המבקשת, על פי בקשת מנכ"ל חברת אנג'ל, נרשם השיק לפקודת המשיבה, אשר הייתה אמורה לספק לאנג'ל דלקים. בתצהיר ההתנגדות נטען, כי מנכל אנג'ל אילץ את מנהל המבקשת לרשום כך את השיק, בטענה שאם לא יירשם השיק כאמור, לא תשלים אנג'ל את העבודות.

המבקשת טוענת, כאמור, כי לא ניתנה כל תמורה עבור השיק נשוא ההתנגדות. חברת אנג'ל הפרה התחייבויותיה כלפי המבקשת, לא השלימה את העבודות, וגרמה למבקשת נזק שמוערך במיליון ש"ח. בנוסף טוענת המבקשת בהתנגדותה, כי המשיבה לא סיפקה לחברת אנג'ל דלקים. בנסיבות אלה ביטלה המבקשת את השיק.

לטענת המבקשת, יש לראותה את הצדדים לתביעה זו כצדדים קרובים לשטר, כך שהמבקשת רשאית להעלות כלפי המשיבה טענותיה. לחלופין, אם מדובר בצדדים רחוקים, הרי שהמשיבה אינה אוחזת כשורה, ואינה מתגברת על כשלון התמורה.

מועד הגשת ההתנגדות

2. רישום מסירת האזהרה לידיי המבקשת נעשה על סמך תצהיר המוסר לפיו, האזהרה הומצאה לידי מנהל המבקשת, אשר סירב לחתום על אישור המסירה.

לטענת המבקשת, האמור בתצהיר המוסר אינו אמת, ומנהל המבקשת מכחיש בתצהירו כי השליח פגש אותו ומסר לו אזהרה. יתר על כן, הכתובת בה כביכול בוצעה המסירה הינה ברמת גן, ואילו משרדי המבקשת – בירושלים.

3. טענות המבקשת לעניין העדר המצאה לא נסתרו. השליח לא העיד לפניי. בסיכומיה לא התייחסה המשיבה כלל לאיחור לכאורה בהגשת ההתנגדות.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי ההתנגדות הוגשה במועד.

חקירת המצהיר

4. המצהיר מטעם המבקשת, מר אשר פרץ, אישר בחקירתו, כי אמנם הסכים לרשום את השיק ישירות למשיבה. לדבריו – "זה היו איומים מילויים, הרגשה לא נעימה, אבל הסכמתי" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 4). עוד הוא טען כי היה "בפניקה", וכי היה קורבן (שורה 13). מדברים אלו עלה, לכאורה, כי אין טענה ממשית של "כפייה" במשיכת השיק, וכי למעשה הסכים מנהל המבקשת, משיקוליו, לערוך את השיק כפי שנערך.

המצהיר טען בחקירתו, כי מדובר בשיק שניתן כמקדמה, לאחר שנאמר לו כי אם לא יינתן השיק, לא תבוצע שום עבודה.

המצהיר אישר, כי למעשה אינו יודע אם המשיבה סיפקה תמורה כנגד השיק, למרות שנטען בתצהיר, כי המשיבה לא סיפקה דלקים לאנג'ל.

טענות המשיבה

5. לטענת המשיבה, מדובר בצדדים רחוקים, שאין ביניהם עסקת יסוד, ואילו המשיבה נהנית ממעמדה כאוחזת כשורה, הגוברת על כל טענת כשלון תמורה.