ס.מ.א.ה מתכת ובנין בע"מ נ' מוסך נתן אקספרס בע"מ

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה במחצית השנייה של שנת 1999 התקשרה התובעת בהסכם עבודה בעלפה עם הנתבעת ולפיו סיכמה לבצע עבורה עבודות מסגרות ותוספות במוסך בירושלים שכללו יצור והרכבת סככות, שערים, שולחנות עבודה, גלריות, מדפים, מדרגות, קירות, ריצוף, פירוק מרצפות ועוד. התובעת החלה בביצוע העבודות בסוף אוגוסט 1999 תחילת ספטמבר 1999. התובעת הכינה בכל שלב כתב כמויות שכלל פירוט עבודות וחומרים ומסרה לנתבעת על מנת שתוציא לה תשלום והנתבעת אף פעם לא חלקה על סכומים אלה. לעיתים הנתבעת שילמה לספקים עבור חומרים וסוכם כי כל סכום שכך ישולם יקוזז מחשבונה של הנתבעת אצל התובעת. התובעת ביצעה עבור הנתבעת עבודות בסך של 360,291 ₪ כולל מע"מ וקיבלה על חשבון העבודות 184,992₪ כאשר לסכום זה יש להוסיף 73,992 ₪ שהינו הסכום ששולם על ידי הנתבעת לספקים ובסך הכל 258,984 ₪. נותרה יתרת חוב של 101,307 ₪. על אף פניות בעניין זה הסכום לא שולם. על פי כתב התביעה יש להוסיף לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.00 ועד למועד הגשת התביעה בסך של 97,504 ש"ח.

על פי כתב ההגנה התביעה הוגשה רגע לפני מלאת 7 שנים לאירועים ובשל כך מתקשה הנתבעת לאתר את המסמכים אשר נדרשים לה. עבודות המסגרות היו מצומצמות יותר מהנטען בכתב התביעה והבסיס להתקשרות הינו הצעת מחיר כתובה של התובעת. המוסך סיפק חומרים בהתאם לדרישת התובעת ושילם עליהם בעצמו לספקים. לטענת הנתבעת הסכומים הנטענים בכתב התביעה אינם תואמים את חשבונות המס שצורפו לכתב התביעה. סך הכל החשבונות 178,457.81₪ ואילו התובעת טוענת כי קיבלה מהמוסך סך 184,992₪. לטענת הנתבעת שולם כל חשבונה של התובעת.

2. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהל התובעת מר בסול וגיה. מטעם הנתבע הוגש תצהירו של מנהל הנתבעת מר אברהם זרחיה. המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

3. לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו היקף העבודות שביצעה התובעת עומד על סך 340,760 ₪ כולל מע"מ ולא כולל עבודה נוספת שאינה כלולה בכתב התביעה בסך 10,000 ₪. לטענת ב"כ התובעת פירט מנהל התובעת בעדותו את התשלומים ששולמו לו, אלו לא שולמו ואלו ניתנו לספקים. הנתבעת לעומת זאת מסרה שתי גרסאות ככל הנוגע להיקף התשלומים ששולמו על ידה וצירפה מסמכים שכלל אינם קשורים לתובעת. התנהלות הנתבעת כעולה מהעדויות ככל הנוגע לניהול כרטסת חשבונות וחשבוניות המס הינה תמוהה ועדותו של מנהל הנתבעת הייתה מתחמקת.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו יסודה של התביעה ככל הנראה באי סדר ובטעויות אצל התובעת. עלות הפרוייקט כולו, על אף הנטען בכתב התביעה ובתצהיר מטעם התובעת עומדת על סך 340,760 ₪ בלבד כפי שגם ציין ב"כ התובעת בסיכומיו. אין מחלוקת כי מסכום זה יש להפחית סכומים ששילמה הנתבעת כשכר לתובעת ואת התשלומים שביצעה הנתבעת ישירות לספקים. על אף גירסת התובעת בכתב התביעה ובתצהיר מטעמה, עיון בכתבי הכמויות עצמם מעלה כי גלום בהם תשלום לספקים בסך 91,890₪. מנהל התובעת הודה בחקירתו בתשלומים ספציפיים ששולמו לספקים ואשר על אף הודאתו הובאו בסיכומי התובעת כסכומים שנויים במחלוקת. על פי ההודאה עומד סכום התשלומים לספקים על סך 113,473 ₪. לטענת הנתבעת התשלומים לספקים עולים על אלו בהם הודה מנהל התובעת ועומדים על סך 159,264 ₪. אשר לשכר העבודה ששולם לתובעת לגירסתה בכתב התביעה, בתצהיר ובסיכומים עומד שכר זה על סך של 184,992ש"ח. עולה מן האמור כי לא רק שלא נותר חוב לתובעת אלא שהנתבעת שילמה מעבר למה שהיתה צריכה לשלם כשההסבר לכך הוא הבלגן שברישומי התובעת שלא תמיד הוציאה חשבוניות בהתאם לתשלומים שקיבלה. לטענת ב"כ הנתבעת לא הוכיחה התובעת שכתבי הכמויות מחייבים את הנתבעת, שהם אמינים, שהנתבעת לא שילמה לספקים ולא הוכיחה קיומו של חוב שהנתבעת חייבת לה. התובעת גם גרמה לנתבעת נזק ראייתי בהגישה את התביעה על גבול תקופת ההתיישנות.

דיון

4. דין התביעה להידחות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1999 התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם לביצוע עבודות על ידי התובעת עבור הנתבעת. לגירסת התובעת התמורה הכספית הכוללת של הפרוייקט עמדה על סך 340,760ש"ח כולל חומרים (ר' סעיף 9 לסיכומי התובעת). אין מחלוקת כי לעיתים שילמה הנתבעת במישרין לספקים עבור החומרים ובמקרה זה היה מקום לגירסת התובעת לקזז את מחיר הרכישה מהמחיר הכולל של הפרוייקט (ר' סעיף 7 לסיכומי התובעת). לגירסת התובעת אותה קיבלה הנתבעת שילמה לה הנתבעת כשכר סך של 184,992ש"ח במסגרת הפרוייקט (ר' סעיף 10 לסיכומי התובעת; סעיפים 38-43 לסיכומי הנתבעת).

ההפרש בין התמורה הכוללת עבור הפרוייקט לבין תשלומי השכר לתובעת עומד על סך 155,768₪. לגירסת מנהל התובעת בתצהירו שילמה הנתבעת לספקים סך של 73,992₪ (סעיף 11 לתצהירו של מנהל התובעת) ומכאן שההפרש בין סכום זה לבין הסך של 155,768₪ משקף את גובה החוב לתובעת. לגירסת הנתבעת שילמה לספקים סך של 159,264₪, אף מעבר להפרש האמור, ומכאן שלא קיים כל חוב לתובעת. סלע המחלוקת הינו איפוא היקף התשלומים לספקים.

5. מנהל התובעת אישר בעדותו תשלומי ספקים על ידי הנתבעת בהיקף כספי העומד על 113,473 ₪ (ר' עדותו בעמ' 10, שורות 7-14 המאשרת תשלומים שבחשבוניות אז-11-13 שצורפו לתצהירו של מנהל הנתבעת; עדותו בעמ' 11, שורות 9-20 המאשרת תשלומים שבחשבוניות אז 17-33 שצורפו לתצהירו של מנהל הנתבעת).

לגרסת הנתבעת הוכח תשלומם של תשלומים נוספים לספקים, מעבר לאלו בהם הודה מנהל התובעת.

6. על פי תצהירו של מנהל הנתבעת שולם סך של 15,410₪ עבור קרמיקה מהצפון (ר' סעיף 30 לתצהירו של מנהל הנתבעת, נספחים אז6-8 לתצהיר). מנהל התובעת אישר בחקירתו כי החומר נשוא החשבוניות הוא חומר שנקנה לטובת המוסך וכי קיבל תשלום עבורו (ר' עמ' 9, שורות 9-5). אמנם החשבוניות אז8-6 נושאות את שם התובעת ואולם אין מחלוקת בין הצדדים כי מי שהזמין את הסחורה מקרמיקה צפון, להבדיל מהספקים באיזור ירושלים, היא התובעת (ר' עדותו של מנהל התובעת בעמ' 3 לפרוטוקול מיום 23.10.08 (להלן- פרוטוקול א'), שורות 20-17; עדותו של מנהל הנתבעת בעמ' 4 לפרוטוקול מיום 7.4.09 (להלן- פרוטוקול ב'), שורות 4-3), ומקובל עלי הסברו של מנהל הנתבעת ולפיו כך נרשם מאחר והתובעת היא שהזמינה את הסחורה אך התשלום בוצע על ידי הנתבעת תוך קיזוז הסכומים מול התובעת (ר' עמ' 4 לפרוטוקול ב', שורות 14-3). עוד יצויין כי גם בסיכומי התובעת יש למעשה אישור לכך שהוכח תשלומם של סכומים אלו על ידי הנתבעת (ר' סעיף 27 לסיכומי התובעת שאינו כולל את נספחים אז8-6).

7. סכום נוסף אותו יש לטענת הנתבעת לחשב כסכום ששולם לספקים הוא תשלום בסך 19,500₪ אשר שולם על ידי הנתבעת לחברת פזגל (ר' סעיף 31 לתצהירו של מנהל הנתבעת ו-אז-9). לגרסת התובעת מדובר בהזמנה אליה לא קשורה התובעת שכן מדובר בהזמנת שערים שבוצעה כתוצאה של התקשרות ישירה בין הנתבעת לחברת פזגל.

בעדותו של מנהל התובעת הוא מציין כי הוא זה שהזמין את פזגל ליתן הצעת מחיר לנתבעת לביצוע דלתות הרמה וכי בפועל הם הרכיבו את הדלתות וקיבלו את השיקים ישירות מהמוסך כשלו "אין..עניין בזה" (ר' עמ' 8 לפרוטוקול א', שורות 22-18). מנהל התובעת ציין כי לעיתים הוא מקבל עמלה במצבים כאלה אך לא במקרה הנוכחי, או לפחות אינו זוכר כי קיבל במקרה הנוכחי (ר' שם, שורות 24-22). בהמשך עדותו חזר על כך שאינו זוכר כי קיבל עמלה אם כי לא שלל זאת, אך לטענתו מדובר בעניין "שלי עם פז גל" (ר' עמ' 9 לפרוטוקול א', שורות 27-16). עוד בהמשך כשנשאל האם קיבל במקרה זה מהמוסך סך של 3500₪ השיב "לא זכור לי. אני חוזר אחורה התשלום חולק לשקים לפז גל מפז גל ביקשו ממני שזה יהיה עד סכום מסויים והם יעשו לי הסבה". ולשאלה "כלומר את הסכום של 3500 ש"י קיבלת מפז גל" השיב "יכול להיות שזכור לי משהוא, לא דרך המוסך ונעשתה הסבה". (ר' עמ' 10 לפרוטוקול א', שורות 1-4). מנהל הנתבעת העיד בהקשר זה כי חברת פז גל שלחה לנתבעת מכתב וביקשה כי שיק על סך של 3500₪ יועבר על שמו של מנהל התובעת והיתרה להם (ר' עמ' 4 לפרוטוקול ב', שורות 19-16; עמ' 5, שורות 11-1). לעדותו את המכתב "מר בסיל ביקש שיוציאו מכיוון שרצה לקבל את העמלה שלו. וכן אמר שאם אשלם את כל הכסף לחברת פז גל הם לא ישלמו לו מכיוון שהוא חייב להם כסף על עבודות נוספות או משהו כזה" (ר' עמ' 5 לפרוטוקול ב', שורות 19-17). על פי עדותו מי שהזמין את השערים הוא מנהל התובעת (שם, שורות 15-14).

כעולה מהחשבונית אז-9 ההזמנה מפזגל היתה של "שערים מתרוממים". כעולה מעמ' 2 לנספח "חישוב כמויות" שצורף לתצהיר התובעת היו שערים חלק מההסכמה שלטענת התובעת נתגבשה בין הצדדים. גם חשבונית 47 שצורפה לתצהירו של מנהל התובעת ושעליה נרשם "גמר חשבון דלתות וסככה" מחזקת מסקנה זו. הגרסא ולפיה נוצרה התקשרות ישירה בין הנתבעת לפז גל שאינה קשורה לתובעת אינה עולה גם בקנה אחד עם העדויות מהן עולה כי התובעת קיבלה תשלום במסגרת התקשרות זו (יצויין בהקשר זה כי בעמ' 3 לנספח "חישוב הכמויות" שצורף לתצהירו של מנהל התובעת נראה כי רשום בתחתיתו, הגם שהצילום אינו ברור, "3500 שיק קזוז והעברה מפז גל"). לעדויות שני הצדדים מי שיזם את ההתקשרות מול חברת פז גל הוא מנהל התובעת. לנוכח כל האמור מעדיפה את גרסת הנתבעת על פני זו של התובעת ולפיה התובעת היא שהזמינה את השערים כחלק מההסכמה בין הצדדים.

8. תשלום נוסף בסך 10,881₪ שולם לטענת הנתבעת לש. כהן (ר' אז16). מנהל התובעת אישר כי ההמחאה ששימשה לתשלום לא שולמה מחשבונו (ר' עמ' 11 לפרוטוקול א', שורות 8-3). כשנשאל אם סכום זה שולם על ידי המוסך השיב "זה שולם בשיק של המוסך שניתן לתובעת, ואני הסבתי את זה לש.כהן" (ר' עמ' 10, שורות 26-25). אמנם בהמשך העיד כי אינו יודע מי ביצע את התשלום (ר' עמ' 11, שורות 8-5) ואולם לנוכח עדותו בראשיתה סבורה אני כי הוכחה במידה מספקת גירסת הנתבעת בתצהיר מטעמה ולפיה שולם סכום זה לחברת ש. כהן על ידה במסגרת הפרוייקט (ר' סעיף 33 לתצהיר). למעלה מן הצורך יצויין כי ככל שכוונת מנהל התובעת בעדותו ולפיה היסב את השיק היא כי התשלום האמור לש.כהן ניתן לו כשכר עבודה, אין בידי לקבל גירסא זו. אין זה סביר בעיני כי תשלום בסכום זה במדוייק היה נרשם לפקודת התובעת על מנת שאחר כך תסב אותו לספק כשלעדותו של מנהל התובעת מעולם לא רכש בש.כהן מכספו (עמ' 11 לפרוטוקול א', שורות 2-1), כאשר כל התשלומים האחרים לש. כהן בוצעו על ידי הנתבעת ישירות לספק (ר' אז17-אז24) וכאשר אין לכך כל אזכור בחשבוניות שצורפו לתצהירו של מנהל התובעת שאמורות לשקף את כלל שכר העבודה.

9. הסכום המצטבר של התשלומים לספקים שפורטו לעיל עבור הקרמיקה מהצפון, חברת פז גל וש.כהן עומד על סך 45,791 ₪. סכום זה בצירוף הסכומים אותם אישר מנהל התובעת כסכומים ששולמו לספקים עומד על סך 159,264 ₪. די בכך כדי שתידחה התביעה שכן ההפרש בין התמורה הכוללת עבור הפרוייקט לבין תשלומי השכר לתובעת עומד לשיטת התובעת על סך של 155,768₪.