ס. ואח' נ' ר. ואח'

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

הצדדים השכילו לקבל המלצת בימ"ש בדיון מיום 19.3.12 לסיים את התיק במסגרת ק.מ. מורחב, אשר יישמש דיון סופי וזאת לאחר שהוגשו תצהירים של בעלי הדין וצורפו מסמכים לעיון ביהמ"ש.

בנסיבות אלה, ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש הן ביחס לתביעה והן ביחס לתביעה שכנגד.

תביעתו של מר סיריוטי (להלן: "התובע" לצורך הנוחות) מבוססת על שטר חוב של 7,000 ₪ אשר ניתן לו ע"י מר רוטשטיין (להלן: "הנתבע" לצורך הנוחות) לצורך הבטחת התחייבויות הנתבע בחוזה שכירות אשר נחתם עם התובע.

תביעתו הנגדית של הנתבע מבוססת על נזקים שנגרמו לו, לטענתו, במהלך חוזה זה, אשר לטענתו הופר ע"י התובע.

תביעתו היא ע"ס של 12,000 ש"ח.

על פי טענתו של התובע, עזב הנתבע את המושכר כשהוא משאיר נזקים בדירה המושכרת, נזקים לקירות ולרכוש, על פי תמונות שהציג והדבר הצריך אותו לפנות בין השאר לחב' ניקיון בשם "רותם" והנ"ל הוציאו חשבונית 3,262 ₪ המתייחסת לתיקונים ונקיונות בדירה.

עוד טוען התובע, כי הנתבע השתמש בשירותי ה HOT VOD ונותר חוב לחב' הכבלים בסכום של כ- 500 ₪ וכן ישנם הפרשים של ההתחייבות החוזית (אשר עמדה ע"ס 1,400 ₪ לחודש) של 600 ₪, אשר אין מחלוקת שהנתבע חב בהם, שכן גם שלח שיק על הסכום האמור, אך התובע סרב לפדות אותו.

התובע טוען כי נזקיו עולים ע"ס של 7,000 ₪, אך הותיר את תביעתו כתביעה שטרית על הסכום של שטר החוב, אם כי, על פי דברי הסבר של באת כוחו, מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין ובשיקול דעתו של ביהמ"ש לפסוק על סמך הנזקים שיוכרו כנזקי התובע.

כנגד התביעה השטרית/הכספית הזו, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר וניתנה ביחס אליה רשות להתגונן, הגיש הנתבע בנוסף תביעה שכנגד.

בתביעה שכנגד ע"ס 12,000 ₪, טען הנתבע בין השאר, כי התובע הפר את הסכם השכירות עמו. חלק מן הציוד אשר היה בדירה והיווה חלק מן התמורה בגין השכירות (לטענתו) לא היה תקין והתובע סרב לתקנו. כך ביחס לטלוויזיה שנשרפה והנתבע נאלץ לקנות טלוויזיה בסכום של כ- 2,200 ₪, אותה אין מחלוקת לקח אחרי שעזב את הדירה, כך ביחס למכונת הכביסה אשר התקלקלה ואולם ביחס אליה לא נקנתה מכונת כביסה אחרת, אלא הנתבע השתמש בשירותי כביסה שניתנו לו ע"י הוריו. כן מתייחס הנתבע למכשירי חשמל נוספים שלא היו תקינים.

משכך, טוען הנתבע, כי שכר הדירה היה גבוה ב- 200 ₪ מתוך ה- 1,400 ₪ לאור אי תקינות הציוד ולכן הוא דורש החזר של 200 ₪ X 11 חודשים שבהם שהה בדירה (אין חולק כי תקופת השכירות קוצרה בהסכמה עד יום 25.11.09) והסכום הנדרש בראש נזק זה הינו 2,200 ₪.

עוד טוען הנתבע, כי בדירה היו עכברים והוא נאלץ לרכוש חומרי הדברה ולא יכול היה להישאר באותה דירה. לטענתו, התובע עיכב אותו במכוון במסירת הדירה בכך שהתחמק מפגישה עמו, כך שבחלק מן התקופה נאלץ לשלם דמי שכירות כפולים.

עוד טוען הנתבע, כי בידי התובע שני שיקים נוספים עבור חודשי שירות אשר את השבתם הוא דורש.

לטענתו של הנתבע, כפי שהבהיר לי בעדותו הקצרה בביהמ"ש, נגרמה לו עוגמת נפש רבה שהיא העומדת בבסיס תביעתו הנגדית, וזאת לאחר שעמד במלוא ההתחייבויות, שילם את מלוא דמי השכירות ולא הותיר אחריו חובות כלשהם, כאשר התובע למעשה מנסה לסחוט ממנו כספים שלא כדין.

לאחר שתמצתתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים ובראיות שהוצגו וכן נתתי דעתי לעדותם הקצרה במסגרת דיון סופי של בעלי הדין, אני נותן בזאת את פסיקתי.

דין התביעה העיקרית של מר סריוטי להתקבל בחלקה.

דין התביעה של מר רוטשטיין להידחות.

להלן נימוקי ביהמ"ש והסבר לתוצאה: