פס"ד בתביעת אחות נגד אחותה שעניינה בעלות על דירה

1.הצדדים 2 אחיות, פלונית (התובעת) ואלמונית (הנתבעת).

2.בשנת 1974 או בסמוך לכך רכשו הוריהן של האחיות דירה ברח' – ב--, הרשומה כחלקה --, בגוש -- (להלן: "הדירה").

3.ההורים רשמו את הדירה ע"ש פלונית, שהייתה אותה עת ילדה בת 10 לערך.

4.ההורים ופלונית גרו בדירה, עד אשר פלונית בגרה ועזבה את הדירה. אביהן של האחיות נפטר בשנת 1984.

5.בשלב כלשהו פלונית נישאה, לה ולבעלה היה עסק והעסק נקלע לקשיים. בנסיבות אלה עלה אצל פלונית ואמה חשש שנושי העסק ישתלטו על הדירה ולכן בשנת 1988 פלונית העבירה את הבעלות בדירה לאימה, --.

6.פלונית התגרשה מבעלה ועברה לגור בחו"ל. כעבור כ-5 שנים, בשנת 1993, האם העבירה את הבעלות בדירה לאלמונית, וכך רשומה הדירה עד היום, בבעלות אלמונית.

7.פלונית ידעה שהאם העבירה את הדירה ע"ש אלמונית. לדבריה האם סיפרה לה על כך בזמן אמת, בשנת 1993, אמרה לה שמדובר בהעברה זמנית ואלמונית תחזיר את הדירה (פרוט' עמ' 33).

לטענת פלונית שררו יחסי אמון מלא במשפחה, מעולם לא חשדה במאומה "מילה זו מילה. נקודה". לא היה לה כל ספק, כך הבינה מאמה ונתנה אמון מלא באלמונית.

משך השנים מעולם לא דיברו על הדירה, עד אשר בשנת 2015 לערך החלו תהליכי תמ"א בנוגע לדירה. רק אז נודע לה שבעצם הדירה עדיין רשומה ע"ש אלמונית, לא ע"ש אמה.

8.פלונית שוחחה עם אלמונית בטלפון וזו נעלבה שמישהו בכלל מטיל ספק ביושרה והגינותה. אלמונית אמרה לפלונית מיד שברור כי הדירה שייכת לאמא ובבוא היום 2 האחיות יקבלוה בחלקים שווים, כך לטענת פלונית (עמ' 35).