נתשה נ' סמום

פסק דין

1.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 20/11/07, דורש התובע מהנתבעת סכום של 16,000 ₪ בשל עמלת תיווך בקשר לשירות שהוגדר על ידי התובע כ"פתרון בעייה כספית" בין הנתבעת לבין מר איברהים קבאני (להלן – קבאני).

2.יצויין, כי ביום 4/5/08 ניתן פסק דין בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות הנתבעת.

פסק הדין בוטל בהחלטה מיום 18/8/08, והתקיים דיון נוסף בתיק ביום 1/3/09.

גם לדיון זה לא התייצבה הנתבעת, ושוב ניתן פסק דין לטובת התובע.

בקשת הנתבע לביטול פסק הדין התקבלה, לפנים משורת הדין, ופסק הדין השני בוטל בהחלטה מיום 26/5/10.

3.הואיל ומדובר בבעלי דין דוברי ערבית, וכן במסמכים משפטיים בשפה הערבית, ובעובדות מורכבות באופן יחסי – ניתן לצדדים, לבקשתם, היתר ייצוג על ידי עורכי דין.

4.ביום 19/12/10 התקיים סוף – סוף דיון לגופה של התביעה, ונשמעו עדויותיהם של בעלי הדין וכן של קבאני.

הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בכתב ולצרף לסיכומים תרגום מאושר לשפה העברית של ההסכמים ת/1 ו- ת/2, שצורפו לכתב התביעה.

5.מטענות התובע עולה, כי הוא הינו בעל רשיון לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המתווכים).

התובע החתים את הנתבעת ביום 19/7/07 על הסכם ת/1, ובעדותו טען התובע לגבי מסמך זה כדלקמן:

"אני מתווך עם רישיון והנתבעת באה אלי למשרד שלי בבית חנינא ואמרה שיש לה בעיה עם בן אדם שקוראים לו איברהים קבאני שהיא הילוותה לו 40,000$ על מנת שיחזיר לה כל חודש ריבית של 4,000 ₪.

אני מתעסק גם בדברים כאלה...

כתוב בחוזה שהנתבעת נותנת לי הרשאה לגבות ממנו את הכסף. היה ברור שהעמלה שלי 20%. לא כתוב פה 20% אלא 15%.

בעל פה סכמנו 20%" (פרוטוקול מיום 19/12/10 עמ' 1 שורות 19-25).

6.דא עקא, שהאמור בת/1 אינו תומך בדברי התובע.

המסמך, שנושא כותרת "הסכם לבקש שירותי נדל"ן (תיווך)", מהווה למעשה הסכם סטנדרטי להזמנת שירותי תיווך במקרקעין על פי חוק המתווכים, ונאמר בו כי הנתבעת מבקשת לקבל "שירותי נדל"ן ותיווך" מאת התובע "כדי לגבות חוב ממר איברהים קבאני".

7.כבר כעת ייאמר, כי לא ברור כלל מדוע נחתם ההסכם בין הצדדים בדרך זו, על גבי טופס שאינו מתאים למטרתו של ההסכם, והאמור בו לא תומך במה שנטען על ידי התובע בעדותו. כמו כן, חסרים בת/1 פרטים מהותיים ביותר – גובה החוב שעל התובע לגבות, כביכול, מקבאני וגם התמורה איננה מוגדרת כיאות הואיל ומה שנאמר בת/1 מתייחס לשיעור מסויים (15%) מדמי שכירות (?!) כאשר לא מדובר כלל במקרה דנן בעסקת מקרקעין, לא מכירה וגם לא השכרה, אלא בגביית חוב כספי.

8.כאשר נשאל התובע בחקירתו הנגדית על מה חתמה הנתבעת בת/1, ענה:

"היא חתמה על גביית החוב של 40,000$. לא כתוב אך ידוע שזה היה השירות" (פרוטוקול עמ' 2 שורה 10).