נתנזון נ' ניקונוב - פסקדין

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 17.3.10 אשר חייב המבקש בסילוק ידו מחנות של המשיבה:

1. מבחינת סיכויי הערעור – איני נוהג להתייחס בהרחבה לסיכויי ערעור על פסק דין שנתתי, ואסתפק אפוא בהפניה לכך שעסקינן בקביעות עובדתיות וממצאי מהימנות.

2. אתרכז אפוא בעיקר בפרמטר השני הנצרך לבחינה – זה של מאזן הנוחות. אכן, משעה שעסקינן בפסק דין המורה על סילוק יד ממקרקעין, הנטיה ברגיל הנה להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, מטעמים מובנים. אלא שבמקרה זה יש נתונים המחלישים עמדת המבקש.

אף לו התקבלה בפסה"ד טענתו העובדתית של המבקש שהוא הוסף בשלב מסוים כשוכר נוסף לנכס יחד עם השוכרת גב' לימור כהן (והטענה נדחתה) , הרי שאין מענה לכך כי בפועל אין חולק שלא הוא, ולא "שותפתו" הנטענת לשכירות משלמים דמי שכירות מאז אוקטובר 2008. כך למרות שלא היתה כל מניעה טכנית לשלם כאשר ידוע מס' החשבון של ב"כ המשיבה (בעלת הנכס) , והמבקש ולימור הודו כי בעבר הופקדו לשם כספים חד צדדית, ובזמנו אף הועבר מס' החשבון של המשיבה עצמה (ראה מכתבו של בא כוחה מיום 24.7.08 שיאוזכר להלן בהמשך). כך שממילא אין צורך "בחסדים " של בעלת הנכס שלא נאותה כביכול לקבל לידיה דמי שכירות או שלא יודעים למי יש לשלם (טענות שאף הן לא התקבלו על ידי).

נמצא שהמבקש עושה שימוש בנכס של המשיבה, או מסייע לגב' כהן לעשות שימוש שלא כדין באותו נכס (כנגד האחרונה רובץ משכבר פס"ד חלוט המחייב בסילוק ידה, לאחר שלא שלמה דמי שכירות 20 חודש ולא עמדה בהסדר שגובש בביהמ"ש בחדרה כך שנדחתה בקשתה לביטול פסה"ד). מאוקטובר 2008 כבר 20 חודש, (שוב) לא משולמים למשיבה דמי השכירות שאין חולק כלל על זכותה לקבלם, בלא שיוצב טעם וחצי טעם לדבר (יובהר כי אין טענות קיזוז).

ענין זה מקרין בפירוש לשלילה גם על סיכויי הערעור (שכן מה לו למבקש כי יטען לזכותו לשהות בנכס מכוח היותו שוכר כביכול, אם את הסכם השכירות בו התקשר כביכול, הפר הפרה יסודית באי תשלום דמי השכירות כבר 20 חודש). אך כמובן שהוא נוגע ישירות גם למאזן הנוחות: בנכסה של המשיבה נעשה שימוש נמשך מבלי שישולמו דמי שכירות שהזכאות להם במלואם, אינה ולא היתה שנויה במחלוקת (ב"כ המבקש אף הציע במהלך הדיון שמרשו ישלמם במזומן). יש בכך משום פגיעה ברורה בזכות קניינה.

3. והנה כעת מוגשת בקשה לעיכוב ביצוע מבלי שאף מציעים לשלם את דמי השכירות החסרים כתנאי לעיכוב, ולו בבחינת "למצער", וכאשר בתגובה צוין שאף סכום ההוצאות בו חויב המבקש במסגרת ההליך הנפרד שניהל בצו המניעה – לא שולם. ואף זאת יש לומר שאין עסקינן בבית מגורים אלא בבית עסק , ומשכך - "הרי שלא ניתן לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך ודומה כי העברת המקרקעין בעין מגלמת בחובה נזק כספי הניתן לפיצוי" (רעא 678/08 פרוספריטי פי. די. אם. איי. שרותי מזון (1977) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ - מאגר נבו).

עם זאת בענין שנדון במקרה שברע"א 678/08 תמה כבר תקופת השכירות שבהסכם , ובענייננו ניתנו תשע תקופות אופציה בהסכם – עד 2014. לפיכך, כדי לא לסכל הערעור ולמרות שלדידי מדובר במקרה בו גבולית ביותר ההצדקה לעיכוב ביצוע – איעתר לבקשה בתנאים, מכוח סמכותי כפי תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי. התנאי שאקבע הנו לתשלום דמי השכירות החודשיים (בקירוב) שאינם משתלמים מאוקטובר 2008, עד היום, ועוד ארבעה חודשים קדימה, היינו ל 24 לחודש. מאז כריתת ההסכם המקורי חלפו למעלה משש שנים , וההסכם קבע מנגנון של דמי שכירות יסודיים בתוספת מע"מ, הצמדת דמי השכירות וכן עליה "אוטומטית" של חמישה אחוז לכל שנת אופציה.

לא אכנס כאמור לחישוב מדוקדק אלא אקבע סכום מקורב, שכן ממילא תכלית התנאי שאני קובע לעיכוב ביצוע אינה אלא להקהות מעוקצו של שיקול מאזן הנוחות עד למתן החלטה בערעור, ומבלי לגרוע מזכות המשיבה הקיימת ממילא, לתבוע כל סכום עודף: בין סכום חסר מדמי השכירות (אם יתקבל הערעור) ; ובין פיצויים מוסכמים בשל איחור במסירה או כל סכום אחר שיתבע (בהפרש שבינו ובין מה שישולם מכוח החלטה זו, אם ידחה הערעור). אזכיר כי קימא לן בענייננו פיצול סעדים סטוטוטרי מכוח תק' 215ז'(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

במכתב ב"כ המשיבה מ 24.7.08 לעו"ד קלינגהופר (צורף כאחד מנספחי כתב ההגנה ב ת.א.

2164-11-08 שאוזכר בפסק דיני) חושב שעורם של דמי השכירות המגיעים בעד חודש 7/08 , בסך של 3149 ₪ בתוספת מע"מ. מאז חלה עליה נוספת, אלא שאתייחס לסכום זה בבחינת "לכל הפחות". מכפלת סכום זה ב 24 חודש מניבה 75,576 ₪ .

4. ניתן אפוא עיכוב ביצוע כמבוקש, אך הוא יפקע אם לא ישלם המבקש בתוך 30 יום סך של 75576 ₪ בתוספת מע"מ, בהפקדה לקופת ביהמ"ש. ימי הפגרה במנין.

אם תבוצע ההפקדה אורה לגזברות לשחרר הסכום שהופקד לידי המשיבה, בלי תלות בתוצאת הערעור, כאשר מנגנון ההפקדה נועד אך להסיר מחלוקת לגבי התקיימות התנאי, ואילו הזכאות לדמי השכירות כלל לא שנויה במחלוקת כאמור.

להסרת ספק יובהר במפורש כי אין בהוראה האחרונה משום הבעת דעה שיש לאפשר למבקש לרפא בדיעבד הפרה יסודית שלו או של גב' כהן, על דרך תשלום דמי שכירות חסרים. יש כאן רק משום קביעת תנאי לעיכוב הביצוע, בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות.

המזכירות תשלח לצדדים

ניתנה היום, י"ב תמוז תש"ע, 24 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: