נתן נ' אליעזרוב

החלטה

בפני בקשתו של המבקש, מר אליעזרוב לאוניד, כי אאריך את המועד להגשת התנגדות מטעמו, לבקשה לביצוע שטר שהגיש המשיב, מר נתן גולן, ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק מס' 25023395080.

טענותיו של המבקש, בתמצית, הן אלה:

א. כי הוטעה על ידי החייב העיקרי, אשר לחיובו על פי הסכם השכירות ערב, כאשר אמר לו, בסמוך לאחר קבלת האזהרה לידי המבקש, כי העניין מצוי בטיפולו.

ב. כי יש בפיו טענות הגנה טובות, לגופו של עניין, שכן שטר החוב נועד להבטיח את התחייבויותיו של החייב העיקרי, לשנת שכירות אחת בלבד והמשיב עשה בו, אם כן, שימוש שלא כדין כנגד הערב, שכן השטר הוגש לביצוע בגין תקופת שכירות מאוחרת יותר.

ג. כי בחלק מן התקופה עוכבו ההליכים בהחלטת רשם ההוצאה לפועל, בבקשה שהגיש המבקש הנוגעת לשאלת מיצוי ההליכים כנגד החייב העיקרי.

המשיב מתנגד להארכת המועד וטוען, בתמצית:

א. כי טעמיו של המבקש אינם "טעמים מיוחדים" כמשמעותו של מונח זה בתקנה 528 לתקסד"א.

ב. כי גם המבקש השתהה תקופה ממושכת, גם לאחר שניתנה החלטה סופית בהתנגדותו של החייב, עד למועד בו הגיש בקשה זו.

אכן, מאחר שהמועד להגשת התנגדות לביצוע שטר קבוע בחיקוק, על המבקש להצביע על טעם מיוחד שיירשם, לשם הארכתו.

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג טעם מיוחד בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:

"טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.

טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.

אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.

שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך התנגדות שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי.

"ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה".

(בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).

ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור.