נקי נ' ירושלמי - פסקדין

החלטה

בפני בקשה למתן צווים הדדיים למניעת הטרדה מאיימת.

מר שמואל נקי (להלן – "המבקש") ומר יעקב ירושלמי (להלן – "המשיב") הינם שכנים המתגוררים בבית משותף. בין המשפחות קיימת עוינות מזה מספר שנים, שאף לאחר שמיעת העדויות לא ברור מה יסודה ונראה כי מקורה באי הבנות הדדיות.

ביום 19.6.13 בעת שמשפחת המבקש עמדה לצאת לחתונת בנם, התרחש לטענת המבקש ארוע תקיפה מצידו של המשיב, שבמהלכו אף חבט המשיב בראשו של המבקש באופן שנגרמה לו פגיעה, וקרע את חולצת אחד הבנים.

לגירסת המשיב תקפו אותו המבקש ובניו וחבטו בו נמרצות, ואף לקחו בסיומו של האירוע את משקפיו, ואת הכיפה שלו.

לאחר שמיעת העדויות מעדיפה את גירסת המבקש ככל הנוגע להתרחשות האירועים שאירעו ביום החתונה. גירסא זו נתמכת הן בתמונות שהציג ככל הנוגע לפגיעה בראש, והן בתיעוד רפואי אותו הציג במהלך הדיון. אין זה גם סביר כי משפחת המבקש שהיתה אותה עת ברכבה בדרכה לחתונת אחד הבנים, תיזום תקיפה כלפי המשיב.

סבורה אני איפוא כי קיימת הצדקה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיב. אינני סבורה כי קיימת הצדקה למתן צו כאמור כלפי המבקש ומשפחתו.

ניתן איפוא בזאת צו האוסר על המשיב מר יעקב ירושלמי ליצור כל קשר עם המבקש מר שמואל נקי, בין במישרין ובין בעקיפין להטריד אותו או לאיים עליו וזאת למשך 180 יום מהיום.

עם זאת יצויין בשנית, כי העוינות שבין המשפחות שהגיעה לשיאה ביום הארוע, יסודה ככל הנראה באי הבנות. לגירסת משפחת המשיב בתחושת עלבון שהם חשים כתוצאה מכך שאשת המבקש חוששת "לעין הרע" ככל הנוגע אליהם ונוקטת עקב כך בביטויים שונים כלפיהם. על אי הבנות מעין אלו ניתן וכדאי לגשר. הוצע לצדדים בתחילת הדיון לפנות לרב מגשר והצדדים הסכימו לכך. להסכמה זו ניתנה תוקף של החלטה ויש לקוות כי בעקבות פנייה לרב המקובל על הצדדים ניתן יהא להביא לסיום המחלוקות בדרך של גישור על אי ההבנות.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ג, 28 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: