נקאש נ' עיריית חולון(פורמלי)

החלטה

לפניי בקשה שהוגשה על ידי המבקשת, לפיה עותרת המבקשת כי אורה על דחייה על הסף של הערעור אשר הגיש המשיב, בשל האיחור שחל בהגשתו בלא שהוגשה על ידי המשיב כל בקשה להארכת מועד.

בהתאם להחלטתי, הגיש המשיב תגובתו לבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי מצאתי כי דין הבקשה לדחיית הערעור על הסף, להתקבל.

ערעור המשיב הוגש ביום 16.2.10.

ערעורו של המשיב הוכתר על ידו כ "ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בטענת פרעתי".

בגוף הערעור ציין המשיב כי הערעור הוגש על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 20.1.10, "אשר התקבלה אצל הח"מ ביום 29.1.10 בטענת "פרעתי" בתיק הוצל"פ..."

ואולם, עיון בערעורו של המשיב מעלה כי במסגרת ערעורו מלין המשיב על החלטת ראש ההוצל"פ שניתנה ביום 28.12.09, בבקשה בטענת פרעתי שהגיש המשיב.

החלטת ראש ההוצל"פ מיום 20.1.10, הנזכרת בערעור המשיב, ניתנה במסגרת בקשה שהגיש המשיב, "לעיון חוזר בבקשה לטענת פרעתי על פי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ".

במסגרת החלטתו זו הפנה ראש ההוצל"פ את המשיב להחלטתו מיום 28.12.09: "ראה ההחלטה בנומרטור ט494891100" .

מעיון בבקשת המשיב בבקשה לעיון חוזר כמו גם בתצהיר אשר צורף לה עולה כי לא בכדי הפנה ראש ההוצל"פ את המשיב להחלטתו בבקשה המקורית שהגיש המשיב בטענת פרעתי, שהרי הבקשה לעיון חוזר כמו גם התצהיר שצורף לה אינן מעלות כל נסיבות חדשות אלה מדובר בהעתק של הבקשה המקורית ותו לו.

צודקת המבקשת בטענתה כי הבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב אינה אלה שימוש לרעה בהליכי משפט ואין מנוס מלקבוע כי זו הוגשה באופן מלאכותי ולו על מנת להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.12.09, בטענת הפרעתי. אין לי אלא להפנות בעניין זה לפסיקה אשר אוזכרה על ידי המבקשת במסגרת הבקשה לדחייה על הסף. (ראה למשל: רע"א 3766/01 אור נ' אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ, אתר נבו).

משחלף המועד הקבוע בדין להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 28.12.09 (20 ימים), היה על המשיב להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ואף זאת לא עשה.

אשר על כן, משהוגש הערעור באיחור בלא שהוגשה על ידי המשיב בקשה להארכת מועד, הנני מורה על דחיית הערעור על הסף.

המשיב יישא בהוצאות המשיב בבקשה בסך 2,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.