נציגות הבית ברח' הרצל 168 רחובות נ' אלמקיס נסים

עניינה של התביעה שלפניי בטענת נציגות בית משותף, לפיה חבר הנציגות בעבר הוציא את כספי הבית המשותף שלא לטובת הבית המשותף, ובתביעה להשבת הכספים שהוצאו. אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל.

רקע עובדתי

1. ענייננו בשני מבנים אשר מחוברים במִפְלָֹש ברחוב הרצל 168 רחובות. המבנים נרשמו (במאוחד) כבית משותף, אשר ידוע גם כגוש 3704 חלקה 548, ואשר לו 22 תתי-חלקות (להלן: "הבית המשותף").

2. במשך שנים רבות מאוד כיהן בתובעת, נציגות הבית המשותף (להלן: "הנציגות"), מר יעקב (ז'ק) זיקרי (להלן: "מר זיקרי"). ביום 22.1.2019 נבחר הנתבע, בעל דירה בבית המשותף, לכהן בנציגות והחליף את מר זיקרי. הנתבע המשיך לכהן בנציגות עד ליום 11.5.2022, אז הוחלף על-ידי מר זיקרי ומר אנדריי איבנקוב (להלן: "מר איבנקוב"). אציין כי מר איבנקוב היה בעבר בעל דירה בבית המשותף, אולם היום הוא אינו עוד בעל דירה (אם כי הוא ממשיך לכהן בנציגות).

3. ביום 28.11.2022 הגישה הנציגות את כתב התביעה, ובו ביקשה לחייב את הנתבע בהשבת כספי הבית המשותף בסך של 50,000 ש"ח. בכתב התביעה נטען כי כשקיבלו מר זיקרי ומר איבנקוב לידיהם את הנציגות, גילו כי בחשבון הנציגות אין יתרת זכות, וזאת הגם שבתקופת כהונתו של הנתבע בנציגות העלה הנתבע את דמי הנציגות ב-25% ביחס לתקופה שלפניו (מ-80 ש"ח לדירה לחודש ל-100 ש"ח לדירה לחודש), ועל-אף שבעת כהונתו של הנתבע בנציגות, כך נטען, הנתבע לא נקט פעולות לתחזוקת הבית המשותף. לאחר שנוכחו בהיעדר הכספים פנו חברי הנציגות לנתבע, וביקשו ממנו פירוט בדבר ההוצאות אותן הוציא מכספי הבית המשותף. נטען כי פירוט זה נדרש, משום שבמהלך כהונתו של הנתבע בנציגות הנתבע לא הציג לבעלי הדירות פנקס הכנסות והוצאות כנדרש בדין. בתגובה לכך העביר הנתבע לנציגות מסמך שהוא ערך בדיעבד, לאחר בקשתה של הנציגות, ובו פירוט של ההכנסות ואומדן ההוצאות בתקופת כהונתו. ממסמך זה עולה כי במהלך תקופתו בנציגות הצליח הנתבע לגבות מבעלי הדירות תשלומים לטובת הבית המשותף בסכום כולל של 81,400 ש"ח. כן טענה הנציגות, כי בשעה שקיבל הנתבע לידיו את הרשות לפעול בחשבון הבנק של הנציגות הייתה בחשבון יתרת זכות בסך של כ-9,000 ש"ח. הווה אומר: במהלך התקופה בה כיהן הנתבע בנציגות הוציא הנתבע מכספי הבית המשותף סכום של כ-90,000 ש"ח. לטענת הנציגות ההוצאות השוטפות של הבית המשותף מסתכמות בתשלום חשבון חשמל, החלפת נורות, וניקיון המסדרון, כאשר הנתבע לא הוציא לטובת הבית המשותף כל הוצאה מעבר לכך במהלך כהונתו. נטען כי מדובר בסכומים זעומים ביותר, אשר אינם מצטברים לסכומים משמעותיים, ובוודאי לא ל-90,000 ש"ח בתקופה של כשלוש שנים וחצי. כן נטען שלטענת הנתבע עצמו הוא גבה כספים מחשבון הנציגות בגין שירותי ניקיון שסיפק לבית המשותף, אולם לא התקבלה החלטה בעניין זה על-ידי בעלי הדירות.

4. מסקנת הנציגות מהאמור היא "שברור שהנתבע שלשל לכיסו את כספי הנציגות תוך שהוא עובר על כל דין, ללא אישור ממאן דהוא, תוך עשיקת כספי הנציגות אשר עומדת בפני התמוטטות מאחר וכספיה 'מונחים' בכיסו של הנתבע" (ראו: פסקה 25 לכתב התביעה). נוכח מסקנה זו תבעה הנציגות מהנתבע השבה של כל הכספים שהועמדו לרשותו, בסך של כ-90,000 ש"ח, אולם לצרכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 50,000 ש"ח.

5. ביום 4.1.2024 הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבע. אציין כי ביום זה התקיים דיון מקדמי בפני כב' המפקחת (כתוארה אז) צ. קוינט שילוני (להלן: "המפקחת"), בו התברר כי עקב טעות מצד הנתבע לא הוגש כתב ההגנה לתיק עד למועד הדיון. בכתב ההגנה נטען כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים: הסכום שנגבה מבעלי הדירות, בסך של 100 ש"ח לחודש, הוא סכום זעום, שאינו מכסה את ההוצאות השוטפות של הבית המשותף; במהלך כהונתו של הנתבע בנציגות הנתבע דאג לעדכן באופן שוטף את כל בעלי הדירות על אודות העבודות שבוצעו ברכוש המשותף, וזאת, בין היתר, באמצעות תמונות שנשלחו בקבוצת וואטסאפ ייעודית שאותה הקים לטובת בעלי הדירות. בכך יש להוכיח כי הנתבע נקט פעולות רבות לטובת הבית המשותף והוציא לשם כך כספים רבים; צוין כי בעלי הדירות, ובהם מר איבנקוב, חזרו ושיבחו את הנתבע בקבוצת הוואטסאפ על עבודתו הטובה בנציגות; הנתבע המשיך וטען כי גם בתקופתו של מר זיקרי לא פורסמו דו"חות תקופתיים, לא נעשה תיעוד של גבייה ולא נעשה רישום של הכנסות והוצאות. כן נטען כי גם מר זיקרי ביצע תשלומים במזומן כעניין שבשגרה בזמן שהוא כיהן בנציגות; הנתבע לא הכחיש כי הוא הוציא הוצאות רבות מכספי הבית המשותף במזומן וללא אסמכתאות, אולם טענתו היא כי "אין בכך כדי לשלול הכרה בהוצאות אלו. מדובר בהוצאות סבירות בעליל גם ללא אסמכתאות, ובפרט ביחס לדמי הוועד הנמוכים" (ראו: פסקה 5 לכתב ההגנה). ובמילים אחרות: הנתבע טוען כי הסכום שנגבה הוא סכום נמוך ביותר, שאינו מכסה את הוצאות הרכוש המשותף, ומשכך גם אם לא עלה בידו להציג באופן מפורט כיצד הוציא את כספי הבית המשותף, אין בכך כדי להוכיח שהכספים הוצאו שלא לטובת הבית המשותף. בכתב ההגנה התייחס הנתבע גם לטענת התובעת לפיה הנתבע גבה מהבית המשותף תמורה עבור שירותי תחזוקה ושיפוצים שהוא ביצע. הנתבע לא הכחיש שכך נעשה, אולם טען כי אין בכך כל פסול, ובמילותיו "אין סיבה עניינית שלא להכיר בתשלומים במזומן רק משום שנותן השירותים הוא גם חבר הנציגות" (ראו: פסקה 6 לכתב ההגנה). הנתבע אף הוסיף וטען כי הוציא מכיסו כספים רבים בקשר עם תפקידו בנציגות. מכיוון שכך, נטען כי קמה לנתבע זכות קיזוז ביחס לכל סכום שייפסק לחובתו, בשל חוב הנציגות כלפיו.

6. ביום 24.1.2024 התקיים דיון בתיק בפני כבוד המפקחת, ובסופו נקבע התיק להוכחות.

7. בהתאם להחלטת כב' המפקחת הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר זיקרי ומר איבנקוב ומטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע וכן תצהירו של מר סטקיו חיימוב (להלן: "מר חיימוב"), אשר הצהיר כי עבד בניקיון הבית המשותף בתקופת כהונתו של הנתבע בנציגות, בתמורה ל-600 ש"ח בחודש. הנתבע ביקש לזמן לעדות את מר מוחמד חוסין (להלן: "מר חוסין"), תושב רמאללה, בטענה כי מר חוסין קיבל תשלום בסך של 1,400 ש"ח לחודש עבור ניקיון הבית המשותף. התובעת התנגדה לזימון, והוחלט כי העד יזומן וכי טענות בעניין הזימון תשמענה בדיון ההוכחות (ראו: החלטת כב' המפקח א. שלומאי מיום 18.8.2024). בסופו של יום העד לא התייצב לדיון ההוכחות, והנתבע הודיע כי הוא אינו עומד על עדותו.

8. ביום 25.9.2024 התקיים דיון הוכחות בפניי, ובו נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם.