נציג הדיירים של גוש C במצפה ורדיה נ' כדורי ואח'

החלטה

1.בתובענה שהוגשה בתיק זה, על דרך של המרצת פתיחה, עתרה "נציגות הדיירים של גוש C במצפה ורדיה" (להלן: "הנציגות"), בטענה שהיא מייצגת את דיירי הבית המשותף שברח' ורדיה 43 בחיפה (להלן: "הבית המשותף"), למתן פסק דין הצהרתי, לפיו השטח שהיה מיועד למתחם חדר-אשפה בקומת הקרקע של הבית המשותף, הינו רכוש משותף, השייך למבקשת ולשאר הדיירים וכי למשיבים - נתן ויעל כדורי, שהינם בעל ואישה (להלן: "כדורי"), המתגוררים בדירה בבית המשותף, אין כל זכות בשטח זה, עליו בנוי מחסן (להלן: "המחסן") ועליהם להחזירו לרכוש המשותף.

2.כדורי הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף, בה נטען, שהנציגות אינה מוסמכת להגיש את התביעה וכי עליה להיות מוגשת ע"י כל דייר שמבקש להגישה.

סוגיה זו נפתרה בישיבה שהתקיימה, בפניי, ביום 22.12.09, לאחר שעו"ד תירוש הסכים לתקן את כתב התביעה, ע"י החלפת שמה של הנציגות בשמותיהם של כל הדיירים המעוניינים בתביעה וצירוף יפוי כח מאותם דיירים, בו יפורטו פרטיהם המלאים.

לאחר קבלת יפוי הכח, אורה, פורמלית, על תיקונו של כתב התובענה, בהתאם.

בשולי פרק זה אומר, כי במהלך ישיבת יום 22.12.09, הגישו הצדדים מסמכים, אשר לא סומנו על ידי. למען הסדר הטוב, אסמנם כעת, אולם מובהר שאין הם מסומנים כמוצגים בתיק וכי הסימון הינו רק למען הסדר הטוב:

מסמכים שהוגשו ע"י עו"ד תירוש:

מכתב מיום 21.12.09 מאת דוד בר-לב, המופנה לעו"ד תירוש, אליו צורף הסכם בין חברת דנאל מצפה ורדיה (1990) בע"מ, מיום 3.1.1997 – המסמכים מסומנים מב/1.

מסמכים שהוגשו ע"י כדורי:

חוו"ד מטעם האדריכלית פולינה לשניאק, מיום 21.12.09 – מסומנת מש/1.

מכתב מיום 1.1.04 מאת עו"ד לוינסון ינאי ושות' אל מר נתן כדורי – מסומן מש/2.

מכתב מיום 16.4.96 מאת עו"ד לוינסון ינאי ושות' אל גב' צפרייה כדורי – מסומן מש/3.

מכתב מיום 28.2.08 מאת עו"ד לוינסון ינאי ושות' אל משפחת כדורי – מסומן מש/4.

שאלון המופנה אל עו"ד תירוש – מסומן מש/5.

שאלון המופנה אל מר בר-לב – מסומן מש/6.

שאלון המופנה אל כל הדיירים – מסומן מש/7.

3.כדורי מוסיפים וטוענים, בבקשתם, שתי טענות נוספות.

האחת: התיישנות, לאור כך שהמחסן נמצא בשימושה של משפחת כדורי מזה כ- 13 שנים, מאז 1996. לא מצאתי ממש בטענה זו, שכן עסקינן בזכויות במקרקעין, מה גם שעל מנת להכריע בשאלה כמה זמן עושים כדורי שימוש במחסן ומתי נודע הדבר למבקשים (ככל שיהיה, אמנם, צורך לדון בכך ואינני מביעה עמדה בענין זה), יש צורך בשמיעת ראיות.

השניה: משיקולי יעילות, יש להעביר את הדיון לפסים של תביעה רגילה. גם בקשה זו אינני רואה מקום לקבל. עסקינן בהכרזה על זכויות במקרקעין, הנעשית, דרך כלל על פי מסמכים (הדרושים על פי דין). הדיון אמור להיות קצר ופשוט ואינו מצדיק העברתו לפסים של תביעה רגילה.

4.לפיכך, אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף.