נפתלי נ' ישראכרט מימון בע"מ ואח'

השופט ק' ורדי, סג"נ:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט הבכיר מיכאל תמיר) מיום 10.4.16 בת"א 7318-11-12 ישראכרט מימון בע"מ ואח' נ' יצחק ואח'.

• הרקע העובדתי והמחלוקות:

1. ענייננו בתביעה נזיקית שהוגשה על ידי המשיבה 1 (להלן: "ישראכרט") בגין אי עמידה בתשלומי החזר הלוואות, בסך כולל של 467,375 ₪, אותן העמידה לחברת "תנובותינו בעמק (2005) בע"מ", ח.פ. 513755181, הנמצאת בפירוק (להלן: "החברה").
2. בעלי המניות בחברה הינם מר מנחם שלי (להלן: "מנחם"), המחזיק ב-50% ממניות החברה, וגברת ציפורה יצחק (להלן: "ציפורה"), המחזיקה ב-50% הנותרים, והם אלה אשר היו חתומים לכאורה על מסמכי ההלוואה השונים ושימשו כערבים לפירעון ההלוואה.
3. המערערת, עו"ד אודליה נפתלי (להלן: "עו"ד נפתלי"), שימשה בפועל כיועצת המשפטית של החברה, ומתוקף תפקידה אימתה ואישרה את הצהרותיהם וחתימותיהם של מורשי החתימה בחברה ובעלי מניותיה. כמו כן, אישרה עו"ד נפתלי, על גבי פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מיום 31.5.10 ובמסמכים נוספים, כי החברה קיבלה החלטה כדין ובהתאם למסמכי ההתאגדות שלה לחתום על כתב התחייבות להחזר ההלוואות. על סמך אותם אישורים, ניאותה ישראכרט והעמידה לחברה את ההלוואות השונות.
4. אולם, חרף העובדה שעו"ד נפתלי אישרה כי ציפורה ומנחם חתמו בפניה, התברר בדיעבד כי ציפורה כלל לא הופיעה בפניי עו"ד נפתלי, וכי החתימה שנחזתה להיות של ציפורה לא הייתה שלה.
5. זה המקום לציין כי לאור העובדה שמנחם מצוי בהליך פש"ר וניתן נגדו צו כינוס נכסים, ההליכים המשפטיים נגדו מעוכבים. בנסיבות אלו, התביעה הוגשה נגד ציפורה ונגד עו"ד נפתלי, כאשר מנחם נתבע באופן פורמאלי בלבד.
6. בכתב ההגנה מטעמה, טענה עו"ד נפתלי כי מנחם הגיע למשרדה עם המסמכים כאשר הם חתומים מבעוד מועד הן על ידי מנחם והן על ידי ציפורה. לטענתה, היא יצרה קשר טלפוני עם ציפורה, על מנת לוודא שמדובר בחתימתה ושהיא יודעת ומבינה את תוכן המסמך, ורק לאחר מכן אישרה כי אימתה את החתימה על גבי המסמך.
7. עוד טענה עו"ד נפתלי כי בדיעבד התברר לה שציפורה אישרה לבנה, מר אלמוג יצחק (להלן: "אלמוג"), לעשות כל פעולה מטעמה בחברה, וכי אלמוג נהג לחתום בשמה (ובידיעתה) של ציפורה על מסמכים שונים, וציפורה פעלה כאילו החתימות הללו הן שלה, וכך היה גם לגבי מסמכי ההלוואה. נוכח האמור, ולאור העובדה שמנחם הוא זה שהגיע עם המסמכים החתומים אל משרדה של עו"ד נפתלי, עו"ד נפתלי שלחה הודעת צד ג' כנגד ציפורה, מנחם ואלמוג.
8. לגבי אלמוג (שרק לגביו נשאר בסופו של יום ערעורה של עו"ד נפתלי), טענה עו"ד נפתלי כי הוא חתם על מסמכי ההלוואה תוך שהוא מטעה את הכל, ובכללם את עו"ד נפתלי, כאילו מדובר בחתימת ציפורה, והדבר נעשה בהרשאת ציפורה ומתוך כוונה להטעות ולרמות, ולפיכך חב אלמוג בפיצוי ו/או שיפוי שלה בגין כל סכום בו תחויב.
9. כמו כן, טענה עו"ד נפתלי כי אימות החתימות מבלי שציפורה נכחה בפנייה עולה, לכל היותר, כדי רשלנות מקצועית, ולפיכך, הנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות זו מכוסה במסגרת פוליסת אחריות מקצועית אותה רכשה במגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"). בנסיבות אלה, ולאור דחיית הכיסוי מטעם מגדל, שלחה עו"ד נפתלי הודעת צד ג' כנגד מגדל.

• בכתב ההגנה להודעת צד ג', טענו ציפורה ואלמוג כי הם כלל לא ידעו על הבקשות להלוואות, וכפועל יוצא גם לא חתמו על מסמכים הקשורים לבקשות אלו. כמו כן, טענו כי ציפורה מעולם לא אישרה לאלמוג לחתום בשמה על מסמכים אלו וכי חתימתו של אלמוג (בצירוף חתימתו של מנחם) יש בה כדי לחייב את החברה. בנסיבות אלה, טענו ציפורה ואלמוג כי לו אלמוג היה חותם על המסמכים, הוא היה חותם בשמו ולא בשם אמו.

• פסק הדין של בית משפט קמא:
• בית משפט קמא קבע ממצאים עובדתיים שונים לגבי ההלוואות השונות, ולפיכך ראוי תחילה לפרוט את ההלוואות:
  • שתי בקשות לקבלת הלוואות מיום 31.5.10 על סך 250,000 ₪ כל אחת (ובסך הכל 500,000 ₪) (יחד להלן: "ההלוואה הראשונה").
  • שתי בקשות לקבלת הלוואות מיום 3.8.10, האחת על סך 170,000 ₪ והשנייה על סך 120,000 ₪ (ובסך הכל 290,000 ₪) (יחד להלן: "ההלוואה השנייה").
• באשר להלוואה הראשונה, נקבע כי חרף העובדה שחתימות הנחזות להיות של ציפורה הופיעו ב-10 מקומות שונים לצד סעיפי הבקשה, הרי שבקטע המיועד לאימות החתימות על ידי עורך דין, עו"ד נפתלי אישרה כי "...מנחם שלי ו-______ חתמו בפני...".