נפילה מאופניים אינה תאונת דרכים

התובע, יליד 1961, טען בתביעתו כי ביום 17/9/01, רכב להנאתו על אופניו בישוב אחוזת
ברק, הנתבע מס' 1, )להלן: "הישוב"(, עד הגיעו סמוך לאתר בניה בו עסק הנתבע מס' 3,
קבלן בניה )להלן: "הקבלן"(, מטעם הישוב ומזכירו, הנתבע מס' 2 )להלן: "המזכיר" או
"מזכיר הישוב"( בבניית בתים ליישוב, שם, נפל מאופניו בנסיבות שתוארו ע"י התובע
בסעיף 6 לתביעתו בזו הלשון:

"התובע יטען כי בקטע של הדרך בה רכב בצידה הימני בהיותה מלאת פסולת בנייה מזוהמת של
אבנים, קרשים ושאריות בניה מאתר הבניה בו עשה נתבע מס' 3, נאלץ הנתבע )צ"ל "התובע"
- תיקון שלי: ע.ע.( לעלות שלא באשמתו ומבלי שתהיה לו ברירה על הפסולת הרבה אשר
הושלכה ע"י נתבע 3 ואו מי מטעמו לצידי הדרך על קטע הדרך האמור לשמש כמדרכה תוך
שפסולת זו חוסמת ומונעת מעבר נקי ובטוח לכל".

הנתבעים מס' 1 ו-2, הישוב ומזכירו, שלחו הודעה נגד הצדדים השלישיים, צד שלישי מס' 1