נעמן נ' מועצה מקומית שלומי ואח'

פסק דין

הונחה בפניי בקשת הנתבעת מס' 2, לסילוק התובענה על הסף וזאת "מחמת מעשה בי-דין והשתק, היעדר יריבות ומחמת חוסר סמכות עניינית".

לחילופין התבקש ביהמ"ש להורות על מחיקת התובענה על הסף בהיעדר עילת תביעה.

התובענה:

התובע הגיש נגד הנתבעים, הרשות המקומית שלומי ,מדינת ישראל וחב' קבלנית, תובענה אשר בה נתבקש לקבל, בעניין מקרקעין אשר בהם טען לזכויות, סעדים של:

איסור עשיית כל שימוש במקרקעין לרבות כניסה אליהם.

הצהרה כי הנתבעים השיגו גבול התובע עת הכשירו או סללו כביש במקרקעין.

להצהיר כי המקרקעין הם המקרקעין אשר נזכרו בפסה"ד קודם שהיה בין הצדדים ולהצהיר כי הנתבעים פעלו בניגוד לאותו פס"ד.

פסה"ד של ביהמ"ש בעכו:

אבן היסוד של התביעה הוא פסה"ד של ביהמ"ש השלום בעכו, אשר ניתן בת.א. 3085/96, ביום 29/7/02 ואשר בו נקבע כי התובע הינו בר רשות במקרקעין וכי:

"בכפוף וכנגד הקצאת השטח החלופי ותשלום מחצית הפיצוי עבור שווי המבנים כאמור בס"ק 7 א' לעיל, יפנו הנתבעים (התובע ואחיו – ז. סאלח) את המקרקעין נשוא התביעה, תוך 120 יום. תשלום המחצית השנייה של הפיצוי הכספי ייעשה תוך 30 יום לאחר פינוי המקרקעין".

(להלן: "פסה"ד של עכו").

פסה"ד ניתן במסגרת תביעת מדינת ישראל אשר בה עתרה לסילוק יד התובע, ואחיו מיכה נעמן, מהמקרקעין הרשומים ע"ש מדינת ישראל וקק"ל, אשר הוגדרו כ"חלקות וחלקי חלקות בגושים 18221, 18320, 18321, 18322, 18319", בשטח כולל של כ- 165 דונם, (להלן: "המקרקעין").

נטען בכתב התביעה כי עד היום הנתבעת מס' 2 לא שילמה לתובע את הפיצוי המוסכם עפ"י פסה"ד, כך שהתובע ממשיך להחזיק במקרקעין.

מאידך הנתבעת מס' 2 פרסמה מכרז והתירה לנתבעת מס' 3, שבינתיים נמחקה מכתב התביעה, להקים 32 יחידות דיור בחלקה 34 (דאז 10) בגוש 18221 אשר מהווה חלק מהמקרקעין נשוא פסה"ד וכן התירה לנתבעת מס' 1, הרשות המקומית שלומי לסלול כבישים בחלקה 34 בגוש 18321.

התובע טען כי עד למועד הגשת תובענה זו, המינהל לא פעל למימוש פסה"ד של עכו, על כן הוא-התובע הינו המחזיק במקרקעין וכי אין לפנותו מהם.

התובע הוסיף וטען כי הואיל והמקרקעין הינם חלק מהמקרקעין הנקובים בפסה"ד, אזי כל כניסה אל אותם מקרקעין או ביצוע כל פעולה אחרת בהם, לרבות בנייה או סלילת כבישים, הינה אסורה כל עוד הנתבעת מס' 2 לא מילאה אחר חיוביה עפ"י פסה"ד או כל עוד הוא לא נתן את הסכמתו לכך.

התובע הוסיף וטען כי איסורים אלה חלים גם על הנתבעת מס' 1, הרשות המקומית, אשר פירסמה מכרזים לבנייה על המקרקעין.

הבקשה לסילוק על הסף:

הנתבעת מס' 2 (להלן: "מדינת ישראל" או "המינהל"), הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף, כאשר תמצית נימוקיה היא כדלקמן: