נעייראת נ' פישל

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 5,589 ₪.

התובע טוען, כי לחובת הנתבע חוב כספי בסך של 4,589 ₪. לטענתו, הגיעו הצדדים ביניהם לכדי הסכם (נספח א' לתביעה) ולפיו ישולם חוב הנתבע באמצעות צד שלישי, בשם ניסים גלילה (להלן: "ניסים"). ניסים לא שילם לתובע את החוב הנטען וכל פניותיו של התובע אל הנתבע בנדון לא נענו. מכאן התביעה שלפניי.

הנתבע מצדו מבקש לדחות את התביעה. הנתבע מאשר, כי הוא חב כספים לתובע, אך טוען כי הכספים הללו שולמו לו ע"י ניסים, במישרין, כמוסכם.

בדיון שנערך בפניי נשמעו עדויות הצדדים וכל אחד מהם חזר על גרסתו שבכתבי הטענות.

לאחר עיון בכתובים ושקילת עדויות הצדדים, אני מחליטה להורות על דחיית התביעה.

מושכלות יסוד, כי על תובע במשפט אזרחי להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתו במידה הנדרשת.

כאמור, התובע טוען, כי ניסים לא שילם את החוב הכספי שחייב לו התובע – הנתבע מכחיש זאת. מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר התובע לא הביא ולו בדל ראיה כדי להוכיח את גרסתו.

התובע לא הוכיח, כי ניסים לא שילם את החוב הנטען, במקום הנתבע, לא כל שכן שנעשתה פנייה אליו לצורך גביית החוב האמור.

ודוק: התובע לא הזמין את ניסים למתן עדות בביהמ"ש. אמנם, צירף התובע מסמך הנושא את הכותרת "הצהרה", לגביו נטען כי הוא ערוך וחתום ע"י ניסים, ובו נרשם כי ניסים לא שילם את החוב הכספי הנטען לתובע. ברם, אין כוחו של מסמך זה יפה כמו עדות בעל פה של ניסים עצמו. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות צד מהבאת ראיות שיכולות לסייע בהוכחת גרסתו, ראוי שתיזקף לחובתו.

לאור האמור, ומשכל טענותיו של התובע נטענו בעלמא ללא שהניח תשתית ראייתית מנימאלית לביסוסן, הרי שדין תביעתו להידחות.

בנסיבות העניין, ולאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' אדר א תשע"א, 06 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: