נסים נ' רחמים - פסקדין

פסק דין

1.בפני בקשתה של המבקשת, הנתבעת בתיק תא"ק 23361-03-13, להורות לחילופין על הפחתת סכום הערובה (ארבעים אלף ₪) שקבע כב' הרשם עמיעד רט בהחלטתו מיום 14.10.13, כתנאי לבטול פסק הדין על סך 368,553 ₪, שניתן בתאריך 6.6.13. בהעדר הגנה עתירתה של המבקשת הינה לבטל כליל את התניית ביטולו של פסה"ד בהפקדה.

בעיקרי הטיעון שהגישה המשיבה טוענת שיש לדחות הבקשה, מהנימוקים המפורטים ולחייב את המבקשת בהוצאות.

2.טענות המבקשת הינם בקצרה כדלקמן: בשל מצבה הבריאותי והכלכלי אין ביכולתה להפקיד את הסכום שנקבע והמשמעות הינה סגירת דלתות ביהמ"ש בפניה.

חלק נכבד מסכום התביעה התיישן ולכל היותר מדובר בסך של 50,000 ₪.

המבקשת זכאית לבטול פסה"ד מחובת הצדק הואיל ונפלו כשלים בהמצאת החלטת הרשם לבקשתה לאורכה כדי שתבחן זכאותה לסיוע משפטי.

כן טוענת המבקשת כי היו התחשבנויות הדדיות בינה לבין המשיבה, וכי סייעו זו לזו ולא נותרה חייבת אלא אולי סכום זעום.

באשר לחתימת הערבות על הלוואה בסך 50,000 ₪ טוענת המבקשת כי חתמה כדי לסייע למשיבה ולא בשל חובה למשיבה.

3.המשיבה טוענת כי לא עומדת למבקשת הזכות לבטול פסה"ד מחובת הצדק, שכן נעשתה לה מסירה של כתב התביעה ואין כל פגם בהליך השיפוטי המצדיק ביטול פסה"ד.

נטען כי המבקשת אינה דלת אמצעים, יש לה הכנסות ואף לא הוכרה זכאותה לסיוע משפטי, ולכן אין ממש בטענתה על סגירת דלתות ביהמ"ש בפניה.

המבקשת מודה בקבלת הסך של 50,000 ₪ ועליה הנטל להוכיח שהחזירה וטענותיה בבקשה סתמיות וכלליות, ולכן ראוי היה להתנות ביטולו של פסה"ד בסכום שקבע הרשם.

החוב הינו משנת 2003-2004 ואולם בשנת 2011 הודתה המבקשת בחוב כאשר חתמה על התחייבת לפירעון הלוואה בסך 50,000 ₪, ולכן אין ממש בטענת ההתיישנות.

המבקשת לא הציגה כל ראיה לטענותיה על כספים או הלוואות שנתנה למשיבה, אשר כלל לא הייתה זקוקה לעזרה.

4.עיינתי בטענות הצדדים ובחנתי את החלטתו של הרשם הנכבד ולא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטה, אף לא להפחית את סכום הפיקדון שקבע.

אכן לא זכאית המבקשת לביטול פסה"ד מחובת הצדק, שכן מודה בקבלת התביעה וטענתה כי לא קיבלה ההחלטה לבקשתה למתן אורכה להגשת כתב הגנה, איננה בבחינת פגם המצדיק ביטולו של פסה"ד מחובת הצדק.

יש לבחון הבקשה במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש לבטל פסה"ד שניתן בהעדר הגנה.

באשר לסיבת המחדל ניתן לקבל את הסבריה של המבקשת, לרבות הפניה לסיוע המשפטי ואי הכרת ההליכים המשפטיים והפרוצדורה.

ואולם השיקול המרכזי הינו סיכויי ההגנה.

באשר לסכום העיקרי של ההלוואות נטען להתיישנות ולמשיבה תשובה לטענה. סכום הפיקדון לא נקבע בהקשר לסכום זה, אלא בהתייחס לסכום ההלוואה של 50,000 ₪.

באשר לסכום זה הגנתה של המבקשת בעייתית וכדי שלא לקבוע כי לא הראתה כל הגנה לגבי סכום זה, ניתן לה לפנים משורת הדין יומה בהפקדה כספית ולא של כל הסכום.