נסים נ' רוטמן - פסקדין

החלטה

מונחת בפניי בקשה לתיקון טעות בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה, וללא הנמקה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984. הנתבע מניח כי נפלה טעות סופר בתחשיב משום שפסקתי לזכות התובע סכום העולה על הסכום שתבע בסיכומי התשובה מטעמו.

מובהר כי התחשיב שבהתבסס עליו ניתן פסק הדין, אינו מהווה 'מיצוע' כזה או אחר של טענות הצדדים. עסקינן בתחשיב "מדוייק", שנערך על ידי לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים בסיכומיהם. תחשיב זה, שיקף, לטעמי, בעת מתן פסק הדין את הסכום הנכון, הצודק, והראוי המגיע לתובע בתיק זה.

ואולם, משבאתי לבחון האם אכן נפלה טעות סופר או טעות בחישוב בתחשיב עליו מבוסס פסק הדין, אכן גיליתי כי נפלה בו טעות חישוב בחישוב תשלומי השכר לעבר.

אף שברגיל אני מקפידה שלא לנמק פסקי דין הניתנים על ידי על דרך הפשרה, על מנת שלא לפגום בתכלית העומדת מאחורי מתווה זה, שנועד לפתור את הסכסוך באופן יעיל ומהיר הרי שלאור הטעות התחשיבית שנפלה בבהכרעתי, ובשים לב לכך שהחלטה לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, חייבת להיות החלטה מנומקת הרי שאין מנוס מכך.

להלן התחשיב המקורי והטעות החישובית שנמצאה בו:

סכום התקבולים ברוטו: 3,324,577 ₪, בניכוי:

1. החזר הוצאות [לאחר ניכוי סך של 16,990 ₪ שנפסקו על ידי השופטים סוקול ונתנאל, מ- 230,175 ₪ (= 213,185 ₪), ולאחר ביצוע יחס משולש של 213,185 ₪, לסך של 416,724 ₪ במעוגל ששולם בהתאם לדו"ח הפעולות שצורף על ידי הנתבע לסיכומיו כנספח א', אל מול 230,175 ₪]: 385,964 ₪;

2. שכ"ט פסוק בהוצל"פ: 150,000 ₪;

3. מחצית המע"מ: 179,381 ₪;

________________________________________

סה"כ לאחר ניכוי שלושת הסכומים לעיל מן התקבולים: 2,609,232 ₪;

שכ"ט לפני ניכוי תשלומי עבר: 430,523 ₪ לא כולל מע"מ (=2,609,232 ₪ X 16.5%);

בניכוי:

תשלומי עבר לאחר עיקור מע"מ (צמודים): 195,774 ₪.

________________________________________

יתרה לתשלום: 234,749 ₪ לא כולל מע"מ.

דא עקא, שבעת שבאתי לתקן בפסק הדין את הטעות שנפלה בתחשיבו של התובע (שלא עיקר מע"מ כלל מתשלומי העבר) עיקרתי מע"מ, בשל טעות תחשיבית, גם מסכומים שלא צריך היה לעקר מע"מ בגינם. הכוונה לסכומים המפורטים בנספח ו/2 לסיכומי התובע (מלבד הסך של 11,700 שממנו עוקר המע"מ כנדרש). לפיכך, סכומי התשלומים לעבר הצמודים מסתכמים בסך של 204,645 ולא בסך של 195,774 ₪.

לפיכך, סכום החוב בגין שכר הטרחה, לפני מע"מ והצמדה/פירות פקדון יחסיים לפי הגבוה, האגרה ושכר טרחת עוה"ד מסתכם סך של 225,878 ₪ ולא בסך של 234,749 ₪ לא כולל מע"מ שננקב בפסק הדין. אני מורה על תיקון פסק הדין בהתאם, עפ"י סמכותי לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט.

אכן, צודק ב"כ הנתבע בסברתו כי לאחר עריכת התחשיב, ובעת שבחנתי את 'סבירות' התוצאה אליה הגעתי, השוויתי בין הסכום לו טען הנתבע לעומת הסכום לו טען התובע בסיכומיו הראשונים, ולא שמתי לב לכך שהסכום שנפסק על ידי עולה על הסכום שנתבע על ידי התובע בסיכומי התשובה מטעמו.